פצעים ונשיקות

total eclipse of the heart בלופים בקולי קולות בחדר. שוב ושוב ושוב.

רק לנשום.

משוחררת.

"והקסם שלי, הוא לא בא עם מחיר. הוא פשוט לא בא, כי המחיר כל כך גבוה שמראש הוא עוצר אותו".

פשוט לבכות.

איך זה, איך זה ששום דבר אף פעם לא מסתדר, איך זה שכל מה שעתיד להיות טוב תמיד נלקח ממך ושכמה אופטימי שתנסה להיות יום אחד פשוט תפיל את עצמך כי תבין שזה ככה. איך זה שמידי פעם נמאס לי. איך זה שמידי פעם אני מרשה לעצמי להתייאש, פשוט כי אני כבר מיואשת ואין טעם לא להיכנע לזה. every now and then i fall apart...

ואיך זה,

"למה אני מתאהבת תמיד במה שאי אפשר."

כמה ציטוטים וכמה מילים של שירים עוברים לי עכשיו בראש, ושום דבר לא מספיק. זה הכל סרטים ומשחקים. שום דבר לא אמיתי כי כשהוא אמיתי הוא נלקח.

הדבר היחיד שמחזיק אותי עכשיו זה שלרגע, בפרק של האו איי מט האחרון, טד אמר שעוד 45 ימים הוא יפגוש את אשתו. אז זה נותן לי קצת להאמין שהאושר המושג קרוב ואני פשוט לא יודעת. זה הדבר היחיד שמשאיר את העיניים שלי פקוחות כרגע.

היד שלי שורפת והבטן שלי מתכווצת. כולי בוערת מבפנים.

מה לעזאזל.

"What the hell is going on? What's the point? I mean, is there a reason for this? Because if you can think of a reason, any reason at all, why the universe is so screwed up, and random, and mean, now would be an amazingly good time to tell me because I really need some answers."

-grey. כפרעליה.