פצעים ונשיקות

איך בעצם אתה עושה את הבחירה בחיים שלך? ועל מה זה משפיע?

דמיינתי לעצמי מסלול חיים מסויים. דמיינתי אותי טסה כל שנה הבאה, ואז מוצאת לי מקצוע ללמוד, מנסה לצאת מהבית במקביל. מוצאת זוגיות, וילדים רק אחרי התואר לפחות.

דמיינתי לעצמי מסלול חיים מסויים,

ואז הגעת.

and you swept me off my feet, גרמת לי לחשוב שאולי הכל יהיה אפשרי איתך.

שינית לי את כל הפרספקטיבה עכשיו. אגב, זה קצת חצוף. היית צריכה לשאול קודם. היית צריכה לשאול.

אבל הכל שונה עכשיו, המחשבה הזו שיכולתי לראות את עצמי מוותרת על מסלול חיים שלם שבניתי ומשנה אותך בשבילך- המחשבה הזו מבעיתה אותי. המחשבה שכנראה הייתי שמחה ומרוצה להתפשר ולעשות את כל הוויתורים האלו בשבילך... זה לא כמו לשנות את שם המשפחה שלך. זה לשנות את אופי החיים שלך מקצה לקצה, את כל הסדר של הדברים שנראה לך כל כך ברור ולוגי מראש, לשנות את כל מה שדמיינת לעצמך עד עכשיו כדי לזכות ולהרוויח את האדם שיבלה איתך את שארית חייך.

וזה מפחיד אותי, זה מפחיד אותי שהייתי עושה את זה באהבה.

אז אולי זה טוב ככלות הכל, אולי זה טוב שלא אזכה לעולם להיות בת הזוג שלך, כי את תמצאי בסופו של דבר את זו שלא תצטרך להשתנות בשבילך ואת זו שתהיה מושלמת בשבילך כפי שהיא,

ואני אמצא מישהי שמושלמת בשבילי כמוך, אבל שבמקרה גם נמצאת במקום שמסתדר עם שלי בחיים האלו.

"אני מנסה להבין איפה נולדתי לא נכון..."

אז איך אתה בוחר בחיים שלך?

למה בחרתי דווקא את החיים האלו שאני רואה לפני? זה כי זה מה שאני באמת רוצה, או כי זה מה שהחברה מכתיבה לי שאני רוצה?

אני לא יודעת מה נכון פה. אני יודעת שאני אוהבת אותך,

והנה, גם אומרת את זה, אני אוהבת אותך. שזה היה ממש מוזר ששאלת, אגב. אבל כשאת לא תופסת אותי משומקום, אני מניחה שהתשובה היא כן.

בכל אופן זה כל מה שאני יודעת, זה והעובדה שאני גם אוהבת את הרעיון של חו"ל, ואני אוהבת את הרעיונות הקטנים האחרים שהיו לי לגבי החיים פעם, 

ואני שונאת אבל ממש שונאת את העובדה שהכל מתנגש לי ביחד.

אז כנראה שאני צריכה להגיד,

איזה מזל שהבחירה בכלל לא בידיים שלי. מבחינתי היא הייתה טעות לכל כיוון,

אבל כשהיא בידיים שלך לפחות את זוכה לבחור במשהו שעושה לך טוב. ונורא להגיד את זה, אבל אם טעית, לפחות זו את שטעתה, ולא אני...