פצעים ונשיקות

White lips, pale face 
Breathing in snowflakes 
Burnt lungs, sour taste...

It's too cold outside 
For angels to fly 
An angel will die 
Covered in white

שלג.

שלג.

שלג.

ירד שלג.

לבן, מהמם, נקי. טהור.

שלג של מאלכים בשלג. שלג של לצאת החוצה בבוקר לפני שכולם יצא מהמיטה, להרים את הראש ואפילו לא לנסות לתפוס פתיתים עם השפתיים. פשוט לתת להם לנשור, ויש כל כך הרבה מהם שזה כבר קורה לבד. שלג של לפתוח את העיניים ולהסתכל למעלה למרות שהפתיתים דבקו גם בריסים שלך, שלג של לראות את השמיים כמו שהם למרות שהכל עוד יורד, צונח, מתערבל מעליך.

שלג של להישען אחורה בסיטואציה כזאת על עמוד רחוב, להדליק סיגריה וניל באצבעות קפואות ולשאוף את האוויר הנקי הזה שמתערבב לי עם הטעם המר-מתוק, לנשוף מבעד לשפתיים מואדמות מקור. למות מאושר, נקודתית.

שלג של לעשן עם חברים שלך ולהתפקע מצחוק. שלג של לשבת ולהיות פשוט מאושר, פשוט מאושר, פשוט מאושר,

לגעוש מצחוק אמיתי שבוקע מהבטן כי לא רק שאתה מסומם, אלא הכל יורד סביבך, העולם מלבין והשמים נופלים ואתה באמת נהנה מזה.

שלג של לנשוף אדים במקום עשן ולהיפך, וכבר לא ברור לך ממה אתה מתמסטל יותר, מהאווירה והמקום והאוויר הקפוא הזה או ממה שעשית.

שלג של לאהוב את החיים,

לצאת ולראות שיחים כאלו שקצת מזכירים לך עץ-אשוח, וכשהם מצופים ככה הם נראים כאילו מישהו פיזר עליהם אבקת סוכר בנדיבות. כאילו מישהו טבל אותם.

והכל גורם לך לחשוב על פיות, וחברה שלך בכלל בסרטים על מלאכים, ואנחנו עושים מלאכים בשלג וכשאף אחד לא רואה את גם בונה מלאך לך קטן, פרטי, כזה עם כדור מעוצב בתור ראש, ולוקח לך שעה לבנות את הכנפיים דקות ככה שהן לא יתפרקו.

שלג של לצאת החוצה כי משהו השתנה, כי הפתיתים אחרים, ולדבר על זה שלאסקימואים יש שם לכל סוג של פתית. למשל זה, זה היה השלג הכי מיוחד שראיתי. דומה לקלקר. פתיתים עגולים, כדוריות כאלו, והן כל כך רכות וקטנות. הכדוריות האלו מצטברות גם על האדמה בצורת כדורים, קצת כמו בריכה של ילדים קטנים. אתה מצופה בכדורים קטנטנים, רכים, קפואים. אנחנו כל כך יפים בסיטואציה הזו, כל כך מאושרים, ואני מוכנה להישבע שבאותו הרגע אהבתי אותך יותר מהכל כי ראיתי בעיניים שלך את מה שבטח השתקף משלי.

שלג של להתכרבל עם חברים שלך כי אתה תקוע באותו בית יומיים, והכל פשוט כל כך נוח ואהוב.

זו הייתה אחת החוויות היותר עוצמתיות, היותר בלתי-נשכחות. תודה. תודה לכל מי שהיה שם, שנוכח, שאהב, תודה למי שיצר את השלג הזה. פשוט תודה.

אני לא מאמינה שלא רציתי שהוא ירד בכלל.

אני לא מאמינה שלא צילמתי את הערב עצמו בכלל.

עכשיו הוא ישאר לי רק בראש, בלב, אני מניחה...