לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

פצעים ונשיקות


"ידעתי שאסתכל פעם על כל הרגעים שבכיתי ואצחק, אבל לא ידעתי שאסתכל על כל הרגעים שצחקתי ואבכה" -הבלוג שלי. כי כל אדם זקוק למקום שאליו יוכל ללכת ולצאת מדעתו בשלווה.
Avatarכינוי: 

בת: 33

תמונה



מצב רוח כרגע:

פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2010    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

3/2010

יום שלם בחוף גורדון.


היה פשוט כיף, כיף כיף כיף!

 

יצאנו בבוקר וקנינו מללללאאא בשרים וכאלה... ובחצי הדרך לת"א נזכרנו ששכחנו לקנות את המנגלים החד פעמיים. ממש גאונות.

בסוף מצאנו באיזו חנות נידחת ליד החוף, אבל עדיין מגוחך.

 

היה פשוט סטלה אחת ענקית.

ים, שמש, חול בין אצבעות הרגליים.

שמיכה פרושה, נרגילה בטעם אפרסק עליה, מנגל מתמנגל לו ליד...

סלט שחגית חתכה, בקבוקי קולה ונסטי פזורים בנדיבות וטום טעם על החול סביב המגבות...

אוה, והיו לנו את הרמקולים הניידים של שרית עם הפלייליסט האסוף בקפידה שלי [שזכה היום למספר מחמאות מאנשים שונים! זה היה ממש מגניב!!] אז בכלל היה מגניב.

באמת, אני נשבעת שהיינו החברוה הכי שווה על החוף. ואני לא נוטה להתלהב ככה סתם בדר"כ. פשוט כל האנשים שעברו לידינו הסתכלות במין מבט פעור ומטומטם כזה, מלא קנאה. כולל המבוגרים והזקנים, וכולל הערסים שחשבו שהם מגניבים. [הם לא היו].

 

רוב היום פשוט רבצנו בין ארוחה לארוחה וכמו גריל עשינו בטן גב לצלילי מוזיקתי-המגניבה-להפליא,

אבל כמובן שלא וויתרנו על הכניסה המסורתית לים למרות שהגלים היו קפואים.

אז אני וחגית רצנו פנימה, קפאנו וצרחנו כמו זוג נקבות בטונים על-קוליים, קפצנו עם כל גל ענק שהתקרב וחלק מהזמן גם הועפנו והתגלגלנו איתו.

ציינתי ששכחתי להוריד את משקפי השמש לפני הכניסה למים?

כל גל רואים אותי שמה יד על הראש ומתחילה לצרוח....

 

אח"כ התחלפנו ו"שמרנו על התיקים" כשיעל ושרית הלכו גם הן. כלומר גמרנו להן את כל האפרופו והתפוצ'יפס. [היא את הצ'יפס כי אני שונאת, אני את האפרופו כי היא לא אוכלת קיטניות P= ]

 

בקיצור, היינו שם עד הערב ובאמת שהיה פשוט שווה.

בסוף ניסינו להיפטר מכל הבשר שנשאר אז התחלנו להציע לעוברים ושבים וכשבאו אשכרה חבורה והתיישבו לאכול הרגשתי כמו איזה גמ"ח לנוער מורעב, כמו המכוניות האלה שרואים לפעמים בכיכר ציון ובמרכזית שמחלקות בורקסים ומאפים לכל נוער הרחוב...

 

בקיצור. היעד הבא = לגור בכינרת עד שזה יצא מכל החורים!!!

נכתב על ידי , 31/3/2010 21:14  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




35,150
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , משוגעים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למִיָאוּ. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מִיָאוּ. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)