פצעים ונשיקות

והאמת שממש מתחשק לי להצטרף אליה. :)

יצאתי מהבגרות [שאותה לא עשיתי בסופו של דבר, כמובן],

והרגשתי...

עוצמה.

ראש נקי. משוחררת.

אני לא יודעת למה, אבל פתאום הרגשתי טוב. אני לא יודעת אם טוב זו המילה הנכונה, אבל הרגשתי פתאום חוסר אכפתיות משווע לכל הפרטים הקטנים שיכולים לעצבן אותי לפעמים. הרגשתי חזקה, הרגשתי כאילו אין לי עוד מחסומים ריגשיים שיפילו אותי... אני לא בטוחה איך להסביר את זה.

אבל מה שאני כן יודעת, זה שנתקפתי פתאום דחף חזק לצאת לעיר ולקרוע אותה, לשתות כמו מטורפת ולעשות מלא מלא מלא שטויות כולל מזמוזים חסרי משמעות עד אמצע הלילה והוללות מוחלטת.

בא לי לעשות דברים, לחיות, כי זה כל כך חסר לי בכמה ימים האחרונים... רציתי להתקשר למאיו ולדבר איתה שעות על גבי שעות על כלום, כמו פעם- התגעגעתי לזה נורא פתאום.

רציתי לצאת ולחזור מאוחר הביתה, להשתולל קצת, לצחוק מלא עם חברים...

לנקות את הראש. מצחיק להגיד "לנקות" כשמתכוונים לביטוי ההפוך, למלא אותו בשתיה ועשן וטינופת ושחיתות. :)

אולי אני עוד אעשה את זה הערב, ליאורי ואני סיכמנו שנצא לאנשהו- ובינתיים עצרתי בשוק בדרך הביתה לקניית ניחומים וקניתי בח איזה חצי קילו ממתקי גומי.

כרגע אני בבית ומתכוונת לסיים לראות את שודדי הקאריביים 1 שהתחלתי אתמול באחת ההפסקות הקטנות שלקחתי.

נקווה שיהיה מעניין הערב, ואם לא- מתישהו במהלך השבוע אני בטוח אצא D:

אדיאוס, ביצ'ס!!