פצעים ונשיקות

ויש לי ילדה מאוד, מאוד, מאווווווווד מטומטמת בכיתה. אבל היא עוד לא מטומטמת כמו שהיא מעצבנת. הו, לא. זה כבר שיא חדש.

בכל אופן, דיאלוג שהתנהל - כמעט עד סופו - בשיעור כימיה:

אביגיל: "עדי, תשרפי את החולצה הזאת."

אני: "למה?"

 אביגיל: "היא אומרת משהו כל כך נוראי ושיקרי וגס... זה לא יפה ולא בסדר!"

*מכאן נתתי לדמיוני העשיר לנתב קלות ובדממה את המשך השיחה*

אני: "טוב... אבל רק אם גם את תשרפי את החולצה שלך".

אביגיל: "למה?"

אני: "... היא מזעזעת."