אמרתי שעדיף שלא נדבר, נכון?
אז מה אכפת לך. מה אכפת לך לתת לי קצת זמן?
כן כן אני יודעת זאת הייתה החלטה שלי, ואני נפרדתי ממך או זרקתי אותך או חתכתי את הקשר או איך שאתה רוצה לקרוא לזה, ואני כלבה ומפגרת ושרמוטה , ובלהבלהבלהבלה, ואתה שונא אותי, ואתה אוהב אותי, ואתה מתגעגע.
וזין, זו הפעם הראשונה שאני כותבת פה בידיעה שכוווולם יודעים על מי ומה אני כותבת,
ולא אכפת לי, מצידי תכנס לפה בעצמך ותקרא את זה, לא נראה לי שאני מחדשת לך משהו.
אוף,
יודע מה? סבבה, מותר לך לכעוס עלי, בכל זאת - נפרדתי ממך (לשםשינויאנימודהבזה), אבל דאמ,
אתה יכול להיות בטוח בזה שאתה ממש לא יצאת בסדר.
עושה לי קטעים של רגשי, ומתחיל לזיין לי ת'שכל ולבלבל אותי עם כל החרא הזה של "אני בכלל לא עצוב, וגם לא הייתי עצוב, ובכלל לא אכפת לי שנפרדת ממני, ואני לא אוהב אותך, ועבר לי ממך, והתגברתי עליך, וכן כן כן כן אני לא משקר, באמת באמת, ובלההההההבלההההההההבלהההה."
מישהו שאל אותך בכלל אם אתה עדיין רוצה אותי?
מישהו בכלל התעניין אם היית עצוב או לא?
מנסיון, אמרתי לך, עדיף שלא נדבר. לפחות לא עכשיו. ידעתי שזה לא עושה לי טוב, ולך זה בכלל לא יעשה טוב.
אווחחחח איזה אידיוט אתה.
פשוט,
אין לי מילים לתאר את הטיפשות הזאת.
מה שכן,
אמרתי לך (:
אמרתי לך שזה לא ילך.
ובאמת שאין לנו מה לדבר יותר.
אה, ועוד משהו.
שרמוטה אתה יכול לקרוא לאמא שלך.
"97 אחוז מגוף האדם הם מדוזה" BD