לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

פוס משחק


והרציונל אומר: שובי לעפרך, לבל יכשלו בך בני אדם.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ ן¿½`. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .


בבית, תחת זרם המקלחת, שוטף את הזיעה, החלודה, הדם, העפר והמין. חלקיקים זעירים שדבקו לעור וקנו להם אחיזה בין השערות ובתוככי הקמטים הבלתי נראים על המשטחים האינסופיים של האפידרמיס, כולם נסחפים עם השיטפון ומתנקזים מטה אל הביוב. והגוף מתקפל ומתכנס בתוך עצמו, מתכווץ מטה, יישוב בתנוחה עוברית, בגובה של ילד בכיתה א'.
החוק הראשון של ארגז החול – אף פעם אל תבכה, הם ידעו שאתה חלש. כשאתה חלש או שהם יוסיפו להכות אותך, או שהם יציעו לך רחמים. רחמים, תחושת ההשפלה הזו כשחמש בנות גדולות מכיתה ג' מכתרות אותך, שואלות בדאגה האימהית המזויפת בה הן מתוכנתות מאלפי משחקים בבובות, ילד, למה אתה בוכה.
אני שונא אותן כי הן תמיד עושות כך. שונא ומוסיף לבכות.
נכתב על ידי , 11/5/2007 03:27   בקטגוריות הן, זיכרון,תיעוד, כיתה ד', קאדווא, סולו  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כינוי: 

מין: זכר

תמונה





© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפוס משחק אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פוס משחק ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)