|
קטעים בקטגוריה: ן¿½ן¿½ן¿½.
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
יד כבדה, ספק תומכת ספק נתמכת, נוחתת על הכתף שלי. צביקה נכנס לכוך הקטן שלי לקראת סופה של המשמרת. הזיעה שעל מצחו בורקת תחת הפלואורסנט.
"תשמע," הוא אומר," זה כבר כמה ימים שאתה מאחר למשמרות, או נעלם באמצע. קרה לך משהו? הכול בסדר? זה חשוב לי לדעת את זה. "
צביקה היה מ"פ בלבנון, או בשטחים, או גם וגם. לא יחידה מבוחרת, הוא היה מתנצל, אבל תמיד עזרנו אחד לשני. זה חשוב שחייל ידע שהמפקד הוא מישהו שהוא יכול לפנות אליו עם בעיות אישיות, וזו תפיסה שלקחתי איתי לאזרחות. אתה יודע, אני לא רק המנהל שלך, לא רק הבוס שיושב במשרד ורחוק מכולם. אני האבא והאימא שלך.
"תראה, אם אתה לא רוצה לדבר על זה, זה בסדר. רק תתאפס על עצמך, ותתחיל להגיע בזמן לעבודה. תסתכל על זה בתור עצה ידידותית."
רציתי לענות לו, להסביר לו קצת. קצת קשה להבהיר את התמונה הגדולה למי שאינו מעורה בפרטים הקטנים. קשה להבהיר לזר כמעט ומוחלט את העולם שנשאבת לתוכו, בעיקר כאשר אתה יודע שאם רק תפתח את הפה, כל הדם שבתוכו יטפטף על המקלדת.
אז הנהנתי.
| |
שתיית שחרור הוא חג צה"לי שמטרתו לציין אירוע בו חבר לצוות, מדור או כל יחידה פיקודית בסדר גודל בינוני ומטה, בהתאם לדרגת המשתחרר ותפקידו באותה יחידה, משתחרר מהשירות הסדיר, או לחליפין, מקבל תפקיד טוב יותר ונוטש את הקודם לאנחות. הריטואל מורכב ממספר פנכות פלסטיק עליהן יש לפזר בקפידה כמות סבירה של חטיפים תקניים. המהדרים רוכשים בורקסים, להוסיף נופך חגיגי לטקס. בקבוקי הקולה הם בגדר המלצה מחייבת. נהוג לצפות למספר מילות סיכום והערכה מאת הסגל הפיקודי, בטון וניסוח הכוללים נימה של תפילת אשכבה מחד והטפה בזכות מוסר עבודה מאידך.
שתיית השחרור שלי נערכה במשרדו של אותו קצין זוטר, שבוע לאחר שנתקבלו טפסי השחרור שלי במשרדו והתחוור לו כי תפקידי עודנו מאויש. הנאומים המיותרים נחסכו מתוך הבנה שבשתיקה והעדר קהל. הוא מסר לידי תעודת הערכה והציע לי סוכרייה. מה עם מסיבת שחרור, הוא שאל. משכתי בכתפיים ולכיסי נתחבה מודעה מבהיקה. זה ליין של מסיבות שאני מייחצן, הוא אמר. מוסיקה טובה, ים של כוסיות, ואלכוהול חופשי. תביא חברים.
אני באמת צריך לשתות משהו, חשבתי.
| |
צבא. הכתף 'שק. הצבא שלי היה כוך עם מסוף של מחשב מיינפריים מזדקן אי שם בקרבי השלישות ברמת גן. את התפקיד ירשתי מנגד עטוי סוודר שפרש בשל הרעת תנאי פנסיה, ומתוך אינרציה הוחלט לאייש את התפקיד שלו בדם צעיר. החפיפה שלנו ארכה יום. המערכת שעליה אתה אחראי, הוא אמר, כל כך מיושנת שאף אחד לא יודע למה היא שם. תריץ בדיקה יומית אחת לשבוע, ואתה מכוסה. הוא טפח על ספר עבה ומאובק באנגלית בלתי קריאה, נתן לי אותו כדי שאלמד ונעלם מהכוך.
הכוך היה ממוקם בצורה אידיאלית בתוך אולם המחשב עצמו – חדר רחב ידיים עמוס בפיסות סיליקון ואלקטרוניקה ארכאיות שגובבו אחת על גבי השנייה לכדי אפראטוס החישוב הצה"לי. שפר עליי מזלי, שכן חובה לשמור על כל הרכיבים העדינים האלו בטמפרטורות נמוכות, הרחק מחלקיקי אבק העלולים לקלקל את המנגנונים הרגישים והמיושנים. כפועל יוצא מכך, מעטים הורשו לחדור לנבכי האולם אלא לצרכי תחזוקה שוטפת, ואילו אני קניתי שם את מעוני. מסיבות טכניות טהורות אי אפשר היה להפשיר את המסוף מולו עבדתי אל מחוץ לכפור של האולם. איש לא ידע על קיומי פרט לקצין זוטר אליו הייתי כפוף מנהלתית מסיבות היסטוריות. באופן זה שלוש שנות שירות חלפו בהקפאה עמוקה בין סלילים מגנטיים ושפורפרות משנות החמישים, בקריאה שוטפת של ספרות טכנית וללא פטפוטי סרק של בוקר יום ראשון.
לא היה עם מי.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
