ואתה מקיץ בלב לילה במיטה זרה. מתעורר לאט, כמו פוקח עיניים בפליאה לאחר נשיקה. והגוף החם הזה שנלחץ כנגד הבטן שלך, חוט שידרה עטוי עור על חזה עירום, זר אף הוא. וליל אמש מתכסה במעטה סמיך של עשן סיגריות ואלכוהול. עת החתולים משוררים את יללות האהבה שלהם בחצרות, הרעב שוב מתעורר יחד איתך. ואולי התעורר עוד קודם. מפלס את דרכך בסבך השיער המתנשם על הכרית שלצדך, מפשיט צוואר מכסות הרעמה, אתה משביע אותו שוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
