פוס משחק
והרציונל אומר: שובי לעפרך, לבל יכשלו בך בני אדם. |
| 8/2007
זה רק משחק.
לפני שהסברת לי על המשחק, התחלתי לחשוב שיש לך מחלת נפש.
לי? היא שואלת, מתהפכת לכיוון שלי, אך שומרת את השמיכה לעצמה.
זה נראה הגיוני במקצת, מצבי הרוח המשתנים שלך, ההיעלמויות, הצלקות האלה שיש לך על הזרוע, תמיד חשבתי שזה, את יודעת.
השריטות האלה? היא צוחקת. האם יש אקורד מלאכותי בצלצול הצחוק הזה, אני תוהה חרש. היא מישירה מבט, אתה יודע שזה טקס שהשתבש קצת, הלכנו יותר מדי עם התפקיד, נסחפים לפעמים, לא קורה לך? היא מניחה יד על הירך החשופה. וזהו? לכן חשבת שאני משוגעת?
לא הכרתי הרבה אנשים לפניך שנזכרים באמצע האקט שהם צריכים ללכת כי יש ירח מלא. אבל אני שומר זאת לעצמי, ורק חייכתי תוך שאני משיב, אני יודע עכשיו, זה הכול רק משחק, מעביר ליטוף על גב ידה, רק משחק.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
