עשרות זוגות עיניים חתוליות בוחנות אותי, גורר על כתפי תרמיל בן שבעים ליטרים, כבד כמו קורנס. כבד כמו גופה מלוקת ראש. בחצר בית המדרש הכול גדל פרא, העשבייה השוטה תכסה את התלולית הטרייה תוך ימים ספורים, והצמחים יהיו מדושנים להפליא. כולם יצאו מרוצים. והרוכסן נפתח בשריקה, ואני מוציא מתוכו את האת, וחופר וחופר וחופר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
