פוס משחק
והרציונל אומר: שובי לעפרך, לבל יכשלו בך בני אדם. |
| 5/2007
סוניה. לא בתולה ולא קדושה, בכך אין ספק. היא נתנה בי אותות שלא דעכו משך שבוע, בפעם הראשונה שנפגשנו. עיטרה אותי בחברבורות של שטפי דם, וצבעם מרצד ומשתנה מסגול לירוק וכחול. שיחת טלפון מהוססת ביום למחרת, פגישה במקום הומה עת ערב. רק הכרנו, יש לשמור על זהירות. היא לא לובשת הרבה, ומנווטת את מהלך העניינים, השיחה, כוריאוגרפית של נגיעות מרומזות.
לקחה אותי לטייל בתל אביב של פעם, גוררת אותי בין הבתים המתפוררים שנבנו כאן לפני שהייקים עם העיר הלבנה והבאוהאוס שלהם השתלטו. מלטפת את פסל האריה של סמטא פלמונית, מעבירה אצבעות עדינות מדויקות על קימורים של קשתות זעירות המסותתות באבנים המתפוררות של בתי רחוב המלך ג'ורג'. היא אמרה לי, תזהר, אני נושכת.
ספרי לי משהו שאני לא יודע, אמרתי, נוגע באותו אזור סגול ספק ירוק בצווארי.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
