פוס משחק
והרציונל אומר: שובי לעפרך, לבל יכשלו בך בני אדם. |
| 4/2007
כפה מערסלת את ספל הג'ין, היא אומרת, תירגע. אין כזה דבר ערפדים, זה הוכח מתמטית. נניח שישנו הערפד הראשון, האב הקדמון, מזרעו של האדם הראשון שהושחת. בלילה הראשון לקיומו, הוא יוצר עוד ערפד. בערב שלאחר מכן, כל אחד מהם יוצר ערפד נוסף. וכך אנחנו גדלים בטור גיאומטרי כמו גרגרי האורז שעל לוח השחמט. תנעץ סיכה באקראי בספר הטלפונים, ותפגע באחד מאיתנו. אתה מבין, לפי החוקיות הזו, כולנו בהכרח ערפדים, כי חודשיים לאחר יצירתו של הערפד הראשון, אמורים להלך על פני האדמה יותר ערפדים מאשר אי פעם יהיו בני אדם.
ואתה שותק, וחושב על רעב, וחושב על מוות, וחושב על כבשים וברירה טבעית, וברירה אל טבעית, כל הטיעונים ששיננו באוזנייך עת הצטרפת למסדר הזה. לוגמת מהג'ין, היא אומרת, תירגע. אין כזה דבר ערפדים, זה הוכח מתמטית. תירגע. בוא הנה, נשק אותי שוב. רוכן מטה אל המזרון, מסתכל עליה. מה קרה, הפסקנו לשחק?
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
