"...אם אין גופה בנמצא, אז על המיטה או המושב בהם היה המנוח מורגל להיתפס על ידי זה שאמור להרחיב על כוחה של האמת. אז, יש לזמן את הרוח. דמיין כי היא נמצאת שם, מאזינה, וקרא. משך זמן זה אין לאפשר לקרובים לבכות או לקונן, כי אין זה טוב למנוח. רסן אותם." (בארדו ת'ודול)