שיר אשיר לסוניה אשר מלכה על הארץ. שיר אשירה לעריצת חלומותיי, לעור של בהט. אעטוף אותה במילים, כי זה מה שנשאר בינינו. אלטף אותה במשפטים קצרים ומהודקים, אחליק על שערה ארוכות בפסקה מסורבלת. שיר אשירה לסוניה, לטרול שעל ההר הקירח למפלצת הקפואה שהלכה לבלי שוב, למעמסה מאוסה. שובי לעפרך, ואל יכשלו בך בני אדם. שיר אשירה לרתק של מכונת ירייה ארוכת רגליים, אמולל בלשוני כל זיכרון של פלחיה. אשורר לה בסכינים ארוכות, בקולמוס טבול בדם. בפגיון הנעוץ יפה יפה במרכז החזה הבוער. שיר אשיר לסוניה אשר מלכה על הארץ. ועתה ארצי חרבה, ואיש הישר בעיניו יעשה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
