רע לי.. אין לי חשק לכלום! אפילו אין לי מושג מה מציק לי כ"כ... כל פעם קורא משהו קטן, ואני אומרת לעצמי שזה כלום ושיהיה בסדר, שומרת את זה בתוך עצמי וממשיכה הלאה. בסוף כל הדברים הקטנים נאגרים וכשיש את כל אותם הדברים הקטנים בכמות גדולה זה גורם לי להרגיש עוד יותר רע. אני אפילו לא יודעת מה לעשות כדי לגרום לעצמי להרגיש טוב יותר, אני לא יודעת מה מציק לי, אבל זה ממש מציק.

אני מרגישה כלואה בתוך עצמי, עם כל יום שעובר צונח מספר האנשים שבאמת יודעים מה קורה לי. אני רק בורחת ומתרחקת. מפחדת שיפגעו בי שוב, אני פשוט לא נותנת להם להתקרב. אפשר כבר לספור על יד אחת את האנשים שאני באמת סומכת עלייהם.

~^~^~^~

אז ראיתי שרובכם אומר לי לוותר עליה ולהמשיך בחיים לי. שאני פשוט פוגעת בעצמי ככה.

כן, אני מבינה את זה. אבל אם אוותר עליה, אני אהיה חייבת לוותר עליה גם כחברה. אני פשוט לא אהיה מסוגלת ליהיות ליידה בלי לחשוב עלייה. ואם אני אנתק איתה את הקשר, אני ארגיש עוד יותר רע.

~^~^~^~

בזמן האחרון אני ממש מתחברת למילים של השירים של נייטוויש...

הינה השיר שממש מספר על ההרגשה שלי כרגע:

The Escapist – Nightwish

Who's there knocking at my window?

The owl and the Dead Boy

This night whispers my name

All the dying children

Virgin snow beneath my feet

Painting the world in white

I tread the way and lose myself into a tale

Come hell or high water

My search will go on

Clayborn Voyage without an end

A nightingale in a golden cage

That's me locked inside reality's maze

Come someone make my heavy heart light

Come undone, bring me back to life

A nightingale in a golden cage

That's me locked inside reality's maze

Come someone make my heavy heart light

It all starts with a lullaby

Journey homeward bound

A sound of a dolphin calling

Tearing off the mask of man

The tower, my sole guide

This is who I am

Escapist, paradise seeker

Farewell, now time to fly

Out of sight, out of time, away from all lies

A nightingale in a golden cage

That's me locked inside reality's maze

Come someone make my heavy heart light

Come undone, bring me back to life

A nightingale in a golden cage

That's me locked inside reality's maze

Come someone make my heavy heart light

It all starts with a lullaby

אני חייבת לעשות משהו עם מצבי הרוח שלי.. כל פוסט שני אני כותבת כמה רע לי ושאני רוצה למות ואז בפוסט אחרי שאני הכי מאושרת בעולם. סתם כדי לעדכן אתכם, היום זה הפוסט של "אני רוצה למות."

אני אומרת לכם, הילדה הזאת מוציאה אותי מדעתי. אני מרגישה שאני תלוייה בה, שבלעדיה אני לא יכולה להתקיים. אני רואה אותה מאושרת וזה גורם לי לחייך. יופי עד פה זה החלק הטוב, אבל גם ניהייתי קנאית מאוד. כל פעם שמישהו\מישהי מתקרב אלייה (לדעתי) יותר מידי, המצברוח שלי צונח צניחה חופשית ולא נשאר ממנו כלום.

היום הבנתי סופית, אני הבנאדם האחרון שהיא צריכה. זאת אומרת לפעמים היא כן נזכרת שיש מישהי שקוראים לה קייט, אבל זה לא קורה הרבה. אני יודעת שהיא מעדיפה לבלות עם ע' ו-ד' ואי אפשר להאשים אותה, הן יותר טובות מימני. ולה? מגיע את הכי טוב שבעולם!

יפה שלי, אהובתי.. אני מוותרת, והפעם – לתמיד!

אני מבטיחה לך, את לא תשמעי ממני יותר, אני לא אציק לך יותר, לא אסתכל עלייך כמו מפגרת כל השיעור.. ואני אנסה אפילו לא לחשוב עלייך.  אני יודעת שהפעם אני אצליח, כי הפעם זה לטובתך ולא לטובתי. אז רק רציתי לומר לך בפעם האחרונה:

אני אוהבת אותך