סוף סוף משהו כן הולך טוב!
המצברוח מעולה בכמה ימים האחרונים, הסמיילי החדש שלי מתחיל להחלים... מה עוד אפשר לבקש?
כלום! יש לי כל מה שאני צריכה ולשם שינויי לא חסר לי דבר.

חה חה אני בנאדם מאושר!!!!

~*~*~

ועכשיו לנושא אחר: הבצפר שלי מפגר!

שיעור ספרות, פתאום אני קולטת מטוס נייר נוחת עלי. מה לכל הרוחות קורה פה?! טוב מטוס אחד, נבליג... כעבור שתי דקות נוחתים עוד כמה. מה אני מגנט למטוסי נייר? למה רק עלי הם נוחתים?! הכיתה הפכה לשדה תעופה! ברצינות שדה תעופה, אפילו היה כתוב אל-על על המטוסים!

מרירה (מאירה) מור, המורה לספרות: אחרי שילד אמר לה שנגמרה לו המחברת היא עונה "אז תכתוב על המכנסיים!"
(וואט דה פאק? שיוציא דף למה ללכלך את הבגדים?!)

שיעור בסברה על עבודת סמינריון, רונית ברמסון מסבירה: "...אבל אתם בטח תשאלו אותי, 'איך נדע שאנחנו לא יודעים אם אנחנו לא יודעים את מה שאנחנו לא יודעים?!'"
(אוקי, עכשיו תחזרי על מה שאמרת, והפעם לאט יותר... אני לא בטוחה שכולם הבינו את מה שאמרת.)

שיעור מתמטיקה, ילד שואל את המורה:" שגית, מה זה שורש של 1?"
המורה: "לא יודעת, תבדוק במחשבון."
(מורה למתמטיקה, הא? מיותר לציין שכל הכיתה על הרצפה מרוב צחוק.)

סיגל, המורה ללשון, נכנסת לכיתה, צועקת בקול צייצני: "חברה, לא שקט כאן!!!" אף אחד לא שם לב אז היא משנה טאקטיקה: "חברה, מסריח פה!!!!"
חוץ מזה, לפי דעתה יש לנו רק שני תלמידים בכיתה... אם בת (לא משנה מי) מאחרת לשיעור שלה היא אומרת "בוקר טוב שושנה!" ואם זה בן אז היא קוראת לו אליהו... יופי!

עוד הוכחה שהכיתה שלי מפגרת:
זאת יצירת האומנות שהבנים בנו בהפסקה... מדהים, לא?