גבוה, חטוב, שיער ארוך ומתולתל (חולשה מטורפת שלי מאז ומתמיד), פנים משורטטות, קעקועים.
יושבת עם הגב אליו על הבר, כי אני פונה לחברתי שיושבת לידי.
מרגישה שמישהו נוגע לי ביד ורוצה לעשות איתי צ'ירס, מחייכת ומשיקה איתו את הכוסות שלנו.
במשך הערב פותח איתי בשיחות פה ושם ובגלל שאני מדברת גם עם החברה וגם עם עוד אנשים שאני מכירה במקום וניגשים אלי מדי פעם, לא מצליחים לשמור על רצף שיחה של יותר מכמה דקות.
מרימים לחיים שוב ושוב
מתחילה לשים לב לכמה טוב הוא נראה
שואלת את חברה שלי מה אני אמורה לעשות עם זה ואיך אני מתחילה איתו
שוכחת מהעניין ואוכלת סוכריות שמישהו מביא לי (זו לא מטאפורה, אלו באמת היו סוכריות)
מרגישה שוב נגיעה ביד
"היי, מה דעתך שנשב לשתות משהו יחד מתישהו? אפשר את המספר שלך?"
נותנת לו ומסתובבת לחברה שלי כדי לתת לה חיוך מפגר של "things went better than expected"
ומאז הוא לא התקשר וקצת התבאסתי וחשבתי שאולי לא נתתי לו את המספר הנכון מרוב שכרות
אבל אז הוא הוסיף אותי בפייסבוק וראיתי שהוא רשם לפני כמה ימים סטטוס של "נמחקו לי כל המספרים...בלה בלה"
ואני קצת מתרגשת
כי הוא ממש ממש ממש פאקינג חתיך
והוא עשה רושם של בחור חכם מהמעט שיצא לנו לדבר
ובא לי מישהו חכם וחתיך אחרי הסייקו הקודם שאמנם כתב דברים יפים והיה בחור ממש משקיע אבל טיפש כמו נעל, ילדותי, סוטה בקטע רע, שקרן (?) ולא נראה ספיק טוב (אבל ניסיתי לא להיות שטחית ולהבליג על זה, על השאר היה הרבה יותר קשה) ואתמול אחרי שחתכתי איתו סופית החליט לצאת עלי בקטע ממש מגעיל שכלל די הרבה קללות ועלבונות (העיקר שעד הרגע האחרון הוא התעקש שהוא כן בוגר).
והאמת שבכלל לא בא לי מישהו רציני עכשיו, אין לי באמת זמן להשקיע.
המון על הראש מבחינה לימודית.
עשיתי הפסקה מודעת מלחפש את "האחד" לפני כמה זמן, ואני יותר מתמקדת בלהרחיב את מעגל החברים שלי. אני מכירה יותר ויותר אנשים ממש אדירים וממש כיף וטוב לי עם זה.
זה לא אומר שאם מישהו ממש חתיך עם שיער ארוך וקעקועים יבוא ויסחוף אותי מרגליי אני אסרב לו, כן? :P
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
כי למה לא בעצם? החיים ממש אחלה.