בדייט הראשון שלנו רצת אלי
אני לא ידעתי את זה עד לשלב מתקדם יותר במערכת היחסים שלנו, כשהחלטת לספר לי
אבל כן, מסתבר שרצת אלי
קבענו ליד המגדלור הישן בנמל ואתה חנית בכלל ליד תל ברוך ופחדת לאחר לי אז רצת את כל הטיילת
ואני רכבתי לי בנונשלנטיות על אופניי ופגשתי אותך מתחת לפנס וחייכנו
כמה חודשים אחרי זה רצתי אליך
רצתי בגשם והרוח הרסה לי את המטריה שזרקתי בכניסה לתחנת הרכבת
שאליה הגעתי כולי רטובה ומתנשפת והיה לי כ"כ חם שהתחלתי לקלף מעצמי שכבות אבל הספקתי את הרכבת האחרונה דרומה אליך
רצתי כי ידעתי שאם לא אספיק אז הלך לנו הסופ"ש ביחד
והתקשרתי לספר בהתרגשות ולך לא היה לך אכפת
וזה בעצם מסכם את כל מה שהיה ביננו, בסופו של דבר
אמרת לי בעצמך שאתה רץ למרחקים קצרים
ואני מאלו שבהתחלה מתנהגות כאילו לא אכפת להן ואז מוכנות לרוץ שעות רק כדי שהכל יהיה בסדר
לפעמים אני מרגישה שכ"כ חשוב לי להיות נחמדה שאני נותנת לאנשים לחצות גבולות איתי
ומתוך זה אני גם מניחה שאנשים צריכים להיות נחמדים אלי בחזרה וכל פעם כשפוגעים בי אני לוקחת את זה ממש ללב
כי אני כ"כ מנסה לא לפגוע
בחור שיצאתי איתו קצת ביטל פגישה איתי חצי שעה אחרי שהיא הייתה אמורה להתקיים ועוד עשה את זה בזלזול ובלי התנצלות
כשהתעמתתי איתו על זה אמר שהוא הרשה לעצמו להתנהג ככה בגלל שהוא לא באמת ראה פוטנציאל איתי
ואני לא מבינה איך זה תירוץ ללהיות חרא בנאדם
גם אני לא ממש ראיתי פוטנציאל איתו ובגלל זה שכבתי עם אחרים בזמן שיצאנו, אבל לפחות הייתה לי ההגינות להסתיר את זה ממנו ולהיות נחמדה אליו. מה נסגר עם אנשים.
בחור אחר נעלם לשבוע ועכשיו שוב שולח לי הודעות ואני כבר לא בעניין.
הבחור השלישי מתוק לאללה אבל לא מעניין אותי בשום צורה.
ולי התהפכו שעות השינה לחלוטין.