יש בי קצת כעס. הוא הולך ובא ואני מנסה לתעל אותו לשיפור עצמי ולעבוד עליו. זה הולך טוב, לא עשיתי שום דבר הרסני איתו.
תראו מה זה, התבגרתי.
סיימתי עוד מערכת יחסים קצרצרה עם בחור שחשב שאני זורקת אותו כי אני מפחדת כשבפועל פשוט הרגשתי שהוא לא טוב מספיק בשבילי. אני צריכה מישהו שאני ארגיש שאני יכולה להניח עליו את הראש לשפוך את הלב, הוא היה סתם טוב במיטה וכיפי. הוא לא היה בטוח.
אה, והוא היה שלילי כזה ולא אהב לטייל.
לא מוכנה להתפשר על זה יותר. מעכשיו יוצאת רק עם בעלי סנדלי שורש ופק"ל קפה. חלאס.
התחלתי עבודה שממש קשה לי איתה מבחינה מוסרית אבל הכסף טוב ואני אדון לעצמי שזה ממש ממש כיף. מחר אני הולכת לראיון במקום אחר שיתן לי יותר גמישות (עבודה במשמרות) וגם יותר כסף.
זה פסיכי כמה מרויחים בלי נסיון ובלי תואר רק בגלל שיש אנגלית ברמת שפת אם. אני קצת מרגישה רע עם זה שחברים שלי שמסיימים תואר יכולים רק לחלום על המשכורות הללו.
אני רוצה להתחיל להתנדב איפשהו
ולהכיר עוד חברים כי שלי נטשו את תל אביב
אה, ואני משתעשעת עם הרעיון של להתחיל עוד תואר
ואולי לעשות רישיון על דו"ג
איזה כיף זה שהחיים כ"כ דינמיים וכל האפשרויות פתוחות
איזו פריבילגיה מטורפת זו
אם הייתי מאמינה באלוהים הייתי מודה לו עכשיו
במקום זה אני מאמינה בעצמי ומודה לי שאני כזו נהדרת ובזכות זה the world is my oyster