היה לי סוף שבוע מאוד מעניין ומלא חוויות, אבל גם מאוד מבלבל.
הרבה תשומת לב גברית אבל לא מהסוג שאני מעוניינת בו ולכן כזו שבעיקר גורמת לי לעוגמת נפש
המון אלכוהול
כמה פציעות חדשות+הפציעה ברגל שרק מחמירה
ומלא פרקים של משחקי הכס :P
אז אני מתחילה את השבוע החדש עם כמה חבטות, גם פיזיות וגם נפשיות. קצת מאוכזבת מעצמי (פעם הבאה לשתות פחות ולא לנשק מישהו רק כי יש לו פירסינגים מגניבים בפרצוף והוא מתחיל איתך) ובעיקר מרגישה יותר קלישאה מאי פעם.
אז מעבר להיותי מלצרית-סטודנטית-רווקה בעיר הגדולה, עכשיו אני גם הבחורה מהקומדיות הרומנטיות הכי קיטשיות שמוצאת עצמה מפתחת רגשות לבחור שהכי לא מגיע לו ושבכלל אני לא מבינה מאיפה זה בא כי עד עכשיו הוא היה על קו התפר הדק בין נסבל לשנוא ופתאום אני מריחה במקרה את הבושם שלו שנשאר לי על השיער ומחייכת.
אין שום סיכוי שזה יעבוד ביננו, אין שום היגיון בדבר הזה שאני חושבת שאני מתחילה להרגיש ואני מקווה שאני סתם הורמונלית וזה יעבור עוד כמה ימים ואפטור את זה כ"חוסר שפיות זמני".
צריכה הפסקה מכל ההרפתקאות המפוקפקות הללו.
אחרי מסיבת יום ההולדת לחברה הכי טובה שתהיה השבוע- אני מפסיקה לשתות. זו גם ככה תהיה תקופת מבחנים, אז אמור להיות קל.
אבלה חודש של זמן איכות עם הסיכומים בספריה ואחזור עם כוחות מחודשים לעולם חיי הלילה האפלולי.
מפוספסת.
ועריכה, רק כדי שאני מהעתיד תהיה מעודכנת כשהיא תחזור לקרוא את זה-
זו אכן הייתה אפיזודה חולפת של חוסר שפיות. מה שכן, כשהחלטתי לפתוח את העניין עם הבחור ההוא אז קיבלתי תגובה תמוהה על גבול הפסיכוטית. לבנאדם יש חוסר מודעות עצמי בקטע פתולוגי, לדעתי. החלטתי פשוט להעיף אותו מחיי, לא מרגישה את החוסר שלו בכל מקרה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
