היי, זו אני.
לפחות החלק שאני מוכנה לחשוף כאן.
צולם לא מזמן כשהיה יום חמסין שגרם לי ישר לשלוף שמלה מהבוידעם ולצאת החוצה בעליצות.
איפה האביב שהבטיחו לנו? מה זה הקור הזה?!

אני מאוד אוהבת לחורר את האוזניים שלי (כן, חלק מזה זו ההנאה מהכאב הרגעי הממכר הזה). כל כמה זמן נכנס לי "ג'וק" לראש ואני מרגישה שאני פשוט חייבת פירסינג ספציפי כלשהו. אחרי כמה זמן שזה מציק לי אני הולכת ועושה אותו ומרגישה ממש טוב אחרי זה.
אלו הפירסינגים שמעטרים לי את אוזן ימין

ואלו את אוזן שמאל
(השיער הורוד שמבצבץ כבר לא שם כמה חודשים)

אני לא מבשלת בכלל, אז מעט האוכל שיוצא לי להכין מתועד ואני מציגה באותו בגאווה של אם טריה ("תראו! הכנתי קורנפלקס עם חלב!!!")


אני מטורפת על חיות וזו הסיבה שלפני כמה חודשים החלטתי להפסיק להיות צבועה שאומרת שהיא אוהבת חיות ואז נותנת ביס באחת. מעולם לא הייתי אכלנית בשר גדולה אז המעבר לא היה קשה במיוחד וזה לא חסר לי בשום צורה.
הנה ארנבת של שכנה שלי שליטפתי בחדווה

והנה המקפיא שלי שממחיש כמה אני אוכלת בבית לעומת כמה שותפים שלי אוכלים
(אם זה לא ברור הפריט היחיד ששלי הוא השניצל הצמחי)

יש לי שותפים אדירים שהם כמו אחים גדולים בשבילי. אנחנו ביחסים ממש טובים ותמיד יש להם משהו להציע לי לשתות

אני גם התברכתי במיקום ממש מעולה לדירה שלי, שמשלב מרכזיות ונוחות עם נוף מהמם



(התמונה האחרונה צולמה מהאוניברסיטה).
בגדול, רוב הזמן אני נראית ככה:
כי למה לא בעצם? החיים ממש אחלה.
המוטו שלי הוא לעשות כמה שיותר טוב, או לפחות כמה שפחות רע.
לא לקחת ללב או ברצינות את הכל, לנסות להסתכל על דברים במאקרו ולראות שהם לא באמת משמעותיים ואז להבליג ולהמשיך הלאה.
אני סופר נחמדה וחברותית ובאמת מנסה להיות בנאדם כמה שיותר טוב.
וזהו.
זה היה קצת עלי.
מוזמנים\ות לעשות פוסט בסגנון ולהגיב כאן כדי שאוכל לראות :)