סליחה על הכותרת הארוכה...
ולפוסט (נ.ב.: אני מתכוון לכל מה שאני כותב...) :
__________________________________________________________________
דבר ראשון - אני כמוזיקאי בהופעה (אף על פי שהיו לי רק שתי הופעות בכל חיי...) :
אני מניח שאתם שואלים את השאלה הבאה (ואם לא, אז תשאלו...) :
"למה דור משתגע כמו אידיוט על הבמה?!"
האמת שהתשובה שלי לזה היא מאוד פשוטה ומאוד טובה....
זה החופש של המוזיקה. זו האווירה של המוזיקה. זו המוזיקה עצמה.
למעשה, מוזיקה נוצרה בעיקר בשביל החופש! קחו לדוגמא את הבלוז:
בערב, כשהם לא עבדו בפרך, הם ניגנו מוזיקה! ואהבו את אותה, בגלל החופש שלה!
ואיכשהו זה מתקשר אליי...
בעצם, זה כן! אם החבר'ה במקג'אט יגידו לי להפסיק (יותם בעיקר...), הם יגידו לי להפסיק את החופש שבמוזיקה שאני מנגן, =
יגידו לי להפסיק לנגן = דור יכול לירות בעצמו...
___________________________________________________________________
דבר שני - שמוזיקאי מת (לא קשור... אני יודע) :
אתמול קראתי ב-"מעריב לנוער" ישן כתבה על קורט קוביין (חפשתי פוסטרים של רד הוט או כל להקה טובה אחרת...)
וחשבתי לעצמי: "בוא'נה, זה עצוב שהוא לא ינגן / יכתוב יותר שירים מדהימים כמו שהוא היה עושה בחייו..."
אני יכולתי לומר את זה על ג'ון לנון, ג'ורג' האריסון, Dimebag, ג'ואי ראמון ובטח יש עוד...
____________________________________________________________________
אין לי מה לכתוב עוד חוץ מדבר אחד:
תגיבו!
Crayon Breaker
"אבל עדי, הכל פה בערבית!" ~ מיקה בשיעור ערבית....
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
