Crayon Breaker's

אני לא יודע למה אבל אני במין דיכי כזה...

פשוט לא בא לי לעשות כלום...

יכול להיות שזה בגלל שנועה כועסת עליי,

יכול להיות שזה בגלל אותה אהבה חד-צדדית חסרת סיכויים שאני עדיין נלחם עליה,

יכול להיות שזה בגלל שיש לי חברים שאני לא יכול לסמוך עליהם,

יכול להיות שזה בגלל שמבאסים אותי בלהקה או משהו אחר...

אני פשוט מבואס...

אולי זה בגלל שאני אומר לעצמי שחרא לי...

למה לעזאזל אני צריך להגיד את זה לעצמי?!

אני מאמין שזאת הסיבה.

חרא לי כי אני מאמין שחרא לי!

אני מקווה שתלמדו משהו מהפוסט הזה...

אני לא רוצה לחנך אף אחד, אני רק רוצה להעביר מסר שאני חושב שחכם ונכון:

"חרא לך כשאתה חושב שחרא לך"...