קודם כל... את. תצאי.
תודה, זה לא אישי. (זה כן אבל את תביני)
אני עוד פעם נרקב מול המראה.. אז לפחות היה לי על מי לכעוס, בגלל מי להיות מתוסכל.וזה היה בצדק לגמרי, ורק הראה לי כמה אני צודק. אבל עכשיו הכל אחרת. כאילו הכל אותו דבר.
אבל כבר אין בגלל מי להיות מתוסכל. עכשיו זה רק על עצמי.
איזה מצחיק זה אם הייתי מת עכשיו!
אפילו אני הייתי צוחק .
פשוט נמאס לי להיות תקוע ככה. לחכות לכלום. הכלום הזה מחרפן אותי.... אם היה למה לחכות לפחות הייתי מתעסק בזה.
אבל אין שום דבר לחכות אליו. אז אני מחכה למשהו לחכות אליו.
אני ממש חייב להכיר אנשים חדשים... ודווקא ההזדמנות הכי טובה שהייתה לי לעשות את זה התפקששה.
מילא... בשביל מה המציאו בירה אם לא בשביל להכיר אנשים חדשים.
אבל בשביל תחושות כאלה המציאו מראה לא.
אפילו כשרק אני פה הכל בסדר.
תודה לאל שיש מראה (ואני ממש לא מרבה להודות לו)
זה די מצחיק לא..
.
לילה טוב.