"מזמן לא היית פה..."
"אני מצטער, הייתי לחוץ."
"הייתי אומרת שהתגעגעתי אבל יש לי תחושה שאתה יודע... אני חושבת שאפילו אתה התגעגת."
"כן... חשבתי עלייך, על כאן על הכל..."
"אבל מה קרה שחזרת? זה משהו נורא באמת?"
"לא... אני אפילו לא בטוח שזה זה."
"אני רואה... אבל אני חושבת שכבר עסקנו בנושא בעבר, כבר רצית לראות את זה, גם בדיוק איתה.
מה קרה? פעם אחת לא הספיקה?!"
"כנראה שלא. אני לא יודע מה קרה, אבל הפעם זה אמיתי... אם תוכלי להראות לי, אפילו ל5 דקות כמה אושר יוכל לחכות
רק לדקה להרגיש אותה לידי, רק לדקה לחוש אותה כאילו היא באמת שם."
"אבל אתה יודע.... לכל דבר יש מחיר"
"לא. יש דברים שגורמים למחיר להראות חסר משמעות"
"אז המצב באמת קשה..."
"אני לא יודע... אני רק רוצה הצצה קטנה, אני לא צריך עלילה ולא צריך סיפור להזכר בו. אני רק רוצה להיות לידה להסתכל לה בעיניים
ולהרגיש שזה אמיתי."
"אבל אתה יודע מה יקרה ברגע שתעצום עיניים..."
"כן,,, הכל מתחיל ונגמר בהבזק העין."
"ואתה בטוח שאתה עדיין רוצה?
"...ודבר לא ישכנע אותי אחרת"
"אם כך זה חלום שלך... מי אני שאאמוד בדרכך?!"
כשהתעוררתי הכל נעלם כלא היה מעולם... אבל הזכירון נשאר.
בין ידיי לופטת בזרועותיי בעדינות,ברגע שבו רק שנינו קיימים אני בחיים אשכח אותה...
אבל עכשיו כשאני שוב מולה כיצד אעזור כוחות לדבר עם מי שרק לפני כמה רגעים
הייתה איתי כמו בחלום, כחלק מחלום?
לילה טוב :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
