תמיד זה בא לי בקלות, אני לא צריך לחשוב הרבה, הכל זורם החוצה..
רוזלין, האורז, ואפילו את הסיפור על הביישנית, כולם היו לי בראש ומבלי לחשוב עברו לנייר.
(טוב למחשב, אבל נייר נשמע יותר טוב)
הסיפור הזה קשה, כיצד אני יכול למתוח ביקורת כזו על מי שחשבתי שלימד אותי הכל?!
אבל בעצם הוא לא לימד אותי דבר, הוא נתן לי כלים, הוא בחיים לא חשב שמעט מוטיבציה
וכמה כלים יובילו לזה.
הוא אף פעם לא חשב שאתעלה על עצמי.
"עוף גוזל, חתוך את השמיים, טוס לאן שבא לך" רק אל תטוס רחוק, ואל תיקח סיכונים שאינך יכול להתמודד איתם
וכמובן שאל תנסה להתלהב בשביל החברים. תלמד טוב לטוס, אולי ככה תוכל למצוא עבודה עם הרבה הכנסה.
תטוס ישר, אל תסתכל אחורה, אבל אל תשכח לחשוב כל הזמן קדימה. אל תמריא גבוהה, תשאר היכן שאתה יציב.
אל תנסה למצוא דרך חדשה, תמצא דרך יעילה. רק ככה תוכל למצות את הטיסה ולהיות מאושר.
היום אני כבר לא גוזל, אני עוף, אני עוף גדול וחזק.
אני גר בפנטהאוס קצת מעל לעננים. יש לי אישה וילדים. אני גאה בהם, הם טסים כמו שלימדתי אותם.
אני עובד בראש חברה גדולה, יש לי משרד גדול משלי עם קירות לבנים וציור של פיקאסו.
תמיד מחמיאים לי על זה.
אבא עכשיו אני מאושר נכון?
לילה טוב:)
פעם הבאה יהיה יותר הומור.
מבטיח.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
