ישבנו בבאר... לא נהינתי. אלעד ניסה לעודד אותי ושלומית סתם עשתה פרצוף של "אתה צודק אבל תשתדל להסתיר"
אני לא מאמין שבאתי, לפחות נשתה, שיהיה אשליה של שמח... הורדתי עוד שוט מהפרפקט המגעיל ובעודי אוחז
במפתחות שבכיסי ידעתי שהערב הזה לא יעבור טוב. אבל מילא... אם כבר התחלתי.
העפתי מבט לבלונדינית שישבה עם השמן. אני לא מבין איך היא עושה את זה! אני כל כך יותר טוב ממנו!
אם היא הייתה יושבת לצדי היינו צוחקים ומדברים על מה שהיא רוצה. אבל זה לא ככה.
חייכתי אליה כדי שאני אוכל לחשוב שהיא חייכה חזרה ועוד שוט ירד.
בנתיים משהו עם שלומית משהו עם סשה ועוד איזה כמה שעלו ללמעלה... עם ראש מתנדנד התחלתי לגרור את כולם לאוטו.
לא היו משטרות. אבל זה לא היה משנה. לא היה אכפת לי.
את החברים הורדתי בבית והמשכתי, בעודי משחזר את אירועי הערב ולא מאמין איזה חוסר טקט יש לאנשים הבנתי
שהיה על הפנים. הכל נחשך עליי... הכביש התקצר והאורות נחלשו... כמה רעידות של שולי הכביש וחזרתי לנתיב.
זהו! עלייה אחרונה ואנחנו בבית! עלייה אחרו..בום! (אופס. לא חשבתי שהעץ הזה כל כך קרוב...)
(אבא בטח יכעס... יהיה לו הרבה סידורים עם הביטוח וזה בטח גם יעלה לו הרבה כסף...
מצבות כיום זה לא עסק זול. בטח לא עם מה שיש לי לאמר.)
דווקא נהינתי לחיות. הערב היה מעפן אבל זה לא מאפיין.
אני בטוח שיכולתי לנצל את החיים יותר. 12 שנה אני לומד משהו
שעכשיו משמש לי רק לתירוץ מדוע סבלתי.
אבל אני!
יונתן (שם בדוי) רביחיא
נער מושלם.
שלם עם עצמי.
ואם בלונדינית מהבר חושבת שבחור שמן יותר טוב ממני אז כנראה שהיא לא בשבילי.
כי הבלונדינית שלי כל כך נהינתה הערב שהיא בחיים לא תשכח!
לילה טוב...
זו הייתה בלונדינית בלתי נשכחת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
