האמת שאין יותר מידי חדש...
יש אבל דברים שאני לא בדיוק רוצה לרשום כאן..
אממ בנות זה עם מסובך סנובי ונוראי...
אבל אין תלונוץ P: לפעמים הכי טוב זה לבד... במיוחד אם הלבד
הזה כולל אותי בתוכו, ובדרך כלל זה ככה...
מוזיקה אנשים, מוזיקה תמיד עוזרת, אז תנו להם לעזור לכם
הנה כמה אומנים נחמדים שעוזרים לי :)
קודם כמה מקומיים
אריק ברמן
איטליז (eatliz)
מופע הארנבות של ד"ר קספר
ועכשיו לכמה טיפה יותר רחוקים
dream theater
arch enemy
ayreon
sylvan
epica
זה סתם רשימה קצרה ממבט מהיר על הדיסקים שלי...
בכל מקרה אין כמו לרוץ איזה שעה ולשמוע מוזיקה.
האמת שהשבוע מצאתי שיר שבאמת מתאר
את הזמן האחרון מבחינתי בצורה כמעט מושלמת, השיר (תנחשו)
הוא של אריק ברמן שהוא אומן נורא חביב, הוא כותב בעצם שירים
על מה שקורה עכשיו, מאוד ריאליסטי מאוד מעורר הזדהות והלחן מעולה!
ואם כן...
יום חדש נפלא
עכשיו קצת קשה, אתה חושב לוותר,
אתה הרי לא הטיפוס שנלחם בשיניים.
הופך שולחנות לעיתים רחוקות
וגם זה רק כדי לנקות את הרצפה עם קצת מים.
בבית קפה בפינה אתה דופק הופעה,
בין השכבות של העוגה הם מוחאים לך כפיים,
כשזה נגמר אתה בחוץ, מחפש איזה תירוץ
רק לא לחזור אל המרירות שמחכה לך בבית.
כי אלו ימים שהאומנות הפכה ליומנות,
אתה מלחין תאריכים ושעות בשבוע,
מנהל מאבקים, משחק משחקים עם בארביות וחיילי צעצוע.
"ועם הזמן", אתה אומר "זה רק ילך ויסתדר,
מחר בבוקר נתעורר ליום חדש נפלא!"
אז אתה נגרר לאיזה פאב והיא יושבת על הבר
וזה כבר ממש מאוחר, בערך 4 וחצי,
היא משחקת בשיער ואז רושמת את המספר
ודווקא אז אתה נזכר בחיוך של האקסית.
ולך תסביר לה עכשיו שאתה עדיין מאוהב
באיזו אחת שרחוקה מכאן אלפי קילומטרים,
שנתנה לך תחושה שאתה באמת מאושר
אבל זו חרדת הנטישה שהתעקשה באמת הרי...
כי לא עשית לה טוב ולא הצלחת לכתוב
ובכלל היא,עזוב, עם עצמה מסובכת...
אז באותה נקודה, כשהיא כבר ארזה מזוודה,
אתה מרפה מידה ונותן לה ללכת.
"ועם הזמן", אתה אומר "זה רק ילך ויסתדר,
מחר בבוקר נתעורר ליום חדש נפלא!"
בדירת 2 חדרים במרכז תל אביב ב-522 דולר לחודש,
כמובן ההורים,עם הרוב הם עוזרים,
לך זה עולה רק בשלווה ובחופש.
אבל זה עוד נושא לשיחה בינם לבינך,
על חשבונם ארוחה בטיילת של יפו.
הם נורא מודאגים שאתה לא ילד רגיל
וזה לא רק הדגים, יש איזה משהו מסריח פה...
הם עוד מקווים שתהיה איזה תלמיד מצטיין
באוניברסיטת ייל, תנחית אדם על השמש,
העגיל בלשון, הפסנתר בסלון, הסמים בארון,
לא נותנים איזה רמז?
"ועם הזמן", אתה אומר "זה רק ילך ויסתדר,
מחר בבוקר נתעורר ליום חדש נפלא!"
המורה שלי לגיטרה, מי שבאזור מבשרת בטח מכיר אותו...
דני שחר, אחד האנשים הכי מדהימים שיש.
הבחור כמעט ולא למד עד התיכון, בתיכון התחיל לבקר אחת ל... בבצפר
סיים עם תעודת בגרות של 74 בממוצע וקיבל אותה בחיוך מרוצה
אמרו לו שאין לו עתיד כמעט ואחרי זה הוא הלך ללמוד משפטים באוניברסיטה.
שנה שם והוא החליט שזה משעמם מידי, אז הוא הוציא תואר במוזיקה
ועכשיו הוא מורה לגיטרה מוזיקאי גאון ועושה משהו שהוא אוהב בחיים!
וגם מצליח להתפרנס בהחלט בכבוד!! ואגב בלי קשר חח הוא עיוור לגמרי, ולא נותן לזה להפריע לו!
הוא רצה לעשות משהו שהוא אוהב בחיים והצליח!
אז מה שאני רוצה לאמר זה פשוט אם לא בראש שלכם מתמטיקה זה סבבה..
גם אצלי זה ככה. אפשר להצליח בחיים ולהיות מאושרים גם בלי להיות רופא או עורך דין!
כי אגב גם עורכי דין זה לא משהו חכם מידי
ציטוטים מפרוטוקולים של בית משפט כפי שנאמרו מילה במילה:
אם זה נכון זה לא יאומן
עו"ד: מיאסטניה גרביס, זה משפיע על הזיכרון?
עד: כן.
עו"ד: ובאיזה אופן זה משפיע?
עד:" שכחתי.
עו"ד:" שכחת? אפשר לקבל דוגמה למשהו ששכחת?
עו"ד: האם היית נוכח בזמן שצילמו אותך?
עד: אתה צוחק עלי?
עו"ד: יש לה שלושה ילדים, כן?
עד: כן
עו"ד: כמה בנים
עד: אף אחד
עו"ד: יש ביניהם בנות?
עד: אתה צוחק עלי? כבוד השופט אני חושב שאני צריך עורך דין אחר. אפשר לסדר לי עורך דין אחר?
עו"ד: מה היה הדבר הראשון שבעלך אמר לך באותו הבוקר?
עדה: איפה את, קאתי?
עו"ד: ומדוע זה הרגיז אותך?
עדה: קוראים לי סוזן.
עו"ד: את פעילה מבחינה מינית?
עדה: לא, אני פשוט שוכבת שם
עו"ד: אז התאריך ה-8 באוגוסט היה היום שבו עשיתם את התינוק הזה?
עדה: כן
עו"ד: ומה עשית באותו הזמן?
עדה: אה.. נדפקתי
עו"ד: איך נגמרו הנישואים הראשונים שלך?
עדה: במוות
עו"ד: במוות של מי?
עדה: במוות של מי אתה חושב?
עו"ד: נסי לתאר את הטיפוס
עדה: גבוה ממוצע עם זקן
עו"ד: גבר או אישה?
עדה: נסה לנחש!
עו"ד: דוקטור, האם זה נכון שאדם שנפטר בשנתו לא יודע על כך עד הבוקר שלמחרת?
עד: אתה רוצה להגיד לי כאן שבאמת עברת את הבחינה של לשכת עורכי הדין?
עו"ד: כמה ניתוחים שלאחר המוות ביצעת באנשים מתים?
עד: את כל הניתוחים שלאחר המוות ביצעתי באנשים מתים.
עו"ד: כל התשובות שלך חייבות להיות אוראליות, אוקיי? עכשיו באיזה בית ספר למדת?
עדה: אוראליות
עו"ד: האם אתה זוכר את השעה שבדקת את הגופה?
עד: הניתוח שלאחר המוות החל בשעה 8:30.
עו"ד: ומר דנטון היה מת ב אותו זמן?
עד: לא. הוא ישב על שולחן הניתוחים ותהה מה פתאום אני עורך בו ניתוח שלאחר המוות.
עו"ד: האם אתה מוסמך לתת דגימת שתן?
עד: האם אתה מוסמך לשאול את השאלה הזאת?
עו"ד: דוקטור, לפני הניתוח שלאחר המוות אתה בדקת דופק?
עד: לא.
עו"ד: בדקת לחץ דם?
עד: לא.
עו"ד: בדקת נשימה?
עד: לא.
עו"ד: אז יכול להיות שהפציינט היה חי בזמן הניתוח?
עד: לא.
עו"ד: איך אתה יכול להיות בטוח?
עד: כי המוח שלו היה על שולחן העבודה שלי בתוך צנצנת.
עו"ד: אני מבין. אבל יכול להיות שהפציינט בכל זאת היה עדיין חי?
עד: כן, יכול להיות שהוא היה חי והתאמן בעריכת דין
לילה טוב :)
אני יודע שלי יהיה D:
(חח אני על השולחן ביליארד היפה שלי D:)
בלונדי :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
