טווב .
אז הקטע הזה הסתדר .
דיברנו היום .
ונפגשנו .
והכל מעוולה .
קראתי את הכל מהתקפוה ההיא של סוף ו' .
ומי שהכיר אותי , בטח יודע על מי אני מדברת .
עליו , על עדי .
קראתי הכל .
את הדיבורים במסן .
את הפוסטים שלי .
את הפוסטים שלו .
את האסאמאסים שכתבתי במחשב .
כדי לשמור .
כי חשבתי שנישאר לתמיד .
כי זה היה משו שנראה לתמיד .
אבל , לא .
בסמס אחד .
הוא פשוט שבר אותי .
אחרי שקראתי הכל .
ונזכרתי הכל .
בניצוץ בעיניים שלי .
בדיבור שלי איתו .
בזה שאם לא דיברתי איתו , אז דיברתי עליו .
ואם לא דיברתי עליו .
אז חשבתי עליו .
ושכל החיים שלי היה רק הוא .
רק עדי .
ואחרי שנזכרתי בהכל .
אני בוכה .
מתחבאת מתחת לשמכה .
ובוכה .
נזכרת בהכל .
מלא תמונות רצות לי בראש .
הוא שינה אותי כ'כ .
שינה לי ת'חיים .
אבל גם הרס לי אותם .
בפאקינג אסאמאס , הוא נפרד ממני .
בפאקינג אסאמאס ,
הוא שבר לי ת'לב .
וזהו .
פתאום ,
הוא לא עונה לסמסים .
פתאום לא מתחבר למסן .
פשוט שכח ממני .
לבר מצווה שלו ,
הוא לא הזמין אותי .
ואני כבר המשכתי האלה .
ממזמן .
אז למה זה מפריע לי שווב ?!
למה קראתי שווב הכל ?!
בן הזה ,
זה בגללו ,
הוא הזכיר לי תקופה .
שכ'כ רציתי לשכוח .
את הכייפת .
סוף ו' .
חופש גדול .
עדי אשר .
מלא דברים .
שרציתי להדחיק .
לשכוח .
אינלי כוח כבררר !!!
נמאסס ליי !
הדמעות זולגות מעצבן ,
ואני רק מנסה להפסיק .
להפסיק לבכות .
אבל אני לא יכולה .
לא יכולה לעצור את הדמעות .
...
נ.ב. ואם אנחנו כבר בקטע של נוסטלגיה .
שלי ויעל , רק אתן תבינו .
הלכתי לסופר היום , וקניתי באגט ופילדלפיה .
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
