שוב שברו לי ת'לב .
ושוב כואב לי בנשמה .
ושוב אני בוכה .
ושוב אינלי כוח להיפגע .
רק שפעם .
זה כבר הרגל .
אני חושבת שהינה ,
מצאתי מישו באמת מושלם .
ולא לוקח הרבה זמן .
ואני מגלה שהוא כמו כולם .
והפעם ?
כבר ללב שלי נשבר להישבר .
ולנשמה כבר רגיל לכאוב .
וכבר אינלי דמעות כדי לבכות .
ואני כבר רגילה להיפגע .
ושוב אני שולחת סמסים .
מקווה לתקן ת'מצב .
ושוב אני בוכה .
ושוב אני מקווה למצוא תקווה .
אבל אינלי כבר כווח .
ואני רק מקווה שתסתיים הפאקינג שנה המזויינת הזאת .
וסופסוף , אני אעבור לצורן [ אם אמא לא תתחרט ]
והינה עוד סיבה לזה שבאלי לעבור כבר לצוורן .
ודווקא בנאדם שהכי ניסה לשכנע אותי לא לעבר .
הוא זה שפגע .
נמאסס לי כברר !