אז נגמר המחנ"ק , עוד אירוע שמסיים תקופה ומתחיל חדשה.
בסוף השנה הזו הייתי משוכנעת שאני לא חוזרת להדריך- ואז פגשתי את החניכים של עופרי! והם היו כאלה מדהימים! ממש התאהבתי בהם! אז החלטתי שלא משנה מה, אני מדריכה אותם שנה הבאה!
וחצמזה, הבטחתי להם ^^"
המחנ"ק השנה היה הכי טוב שהיה מזה תקופה ארוכה, הייתה בו אווירה של פעילות, של עשייה של השגים!
זו הייתה הרגשה כל כך טובה ונהדרת, למשל, אני הגעתי ביום השני, איזו אי הבנה מעצבנת, ועד אז הם כבר הספיקו להרים את כל הקלפים (קלף- בסיסים שתומכים במבנה) של השער, שזה משהו כמו 9 קלפים
אז כשהגעתי וראיתי את המבנה הראשי ואת הקלפים התגובה הראשונה שלי הייתה: "ואו O_O"
כי זו באמת הייתה המון עבודה,
הרגע הקטן הזה הראה לי שהפעם זה עומד להיות שונה לגמרי משנה שעברה!
שנה שעברה אנשים בקושי טרחו להזיז את התחת שלהם בשביל כפיתה מסכנה- השנה אנשים חיפשו כפיתות!
חח לפחות אני.. ^^""
כל כך נהנתי, המבנים דיי עמדו בלו"ז והם היו מושקעים וממש יפים,
החדר אוכל היה מדהים!
חוץ מהבניה כל מה שמסביב שזה גם חשוב, יצא לי לחדש קשר עם כל כך הרבה אנשים שלא דיברתי איתם שנה שלמה- מהמחנ"ק האחרון, כל כך התקרבתי אליהם שוב, זה נתן ממש הרגשה של סיפוק ואושר.
בכל אופן הגיע היום הגורלי טם טם טם טם לא, לא היום פרסים אלא *מוזיקה מאיזה סרט אימה*
ה ח נ י כ י ם מואעאעאעאעאעאעה
אממ כן.. אהמ *כחכוח*
אני סתם מגזימה, יש לי חניכות מדהימות והן היו רק שתיים ככה שהיה לי הכי קל בעולם, יכולתי להשקיע את הנשמה בהן ובכל מה שעשינו ,מבנה גדודי אהמ אהמ, ולא היו בעיות חברתיות כי הן חברות טובות, ולא היו בעיות משמעת כי שתיהן מלאך קטן כזה שהתפצל לשניים.
אני יודעת שיש לי חניכות מדהימות, ואנשים כל הזמן מזכירים לי את זה, כאילו אני לא ראויה לזה, וזה מעצבן!
מה, בגלל שהייתה לי שנה קלה זה אומר ששאני פחות שווה מאחרים בהדרכה? זה אומר שמגיע לי פחות?
לא, אני בדיוק כמו כל מדריך אחר, אני רק מדריכה שלא מצתה את עצמה לגמרי כי לא עמדו מולה אתגרים,
אני לא מתלוננת, חס וחסה, אני פשוט מסבירה לכל התוהים שבינכם, שאל המקסימום שלי עוד לא הגעתי בשנה הזו,
אז לכל הספקנים- תפסיקו לפקפק בי כי גם אני מסוגלת לקרוע את התחת ולהשקיע את החיים בחניכים, ואני טובה בדיוק כמו של מדריכה אחרת, רק שהשנה הזו לא דרשה את זה ממני.
ועכשיו לנימה קצת יותר אופטימית- היה נהדר איתן! והימים עברו בטיל, המקלחות והכל היה בסדר גמור, פעם אחת שלי לקחה אותן למקלחת עם האחווה שלה, מה שבכלל גיליתי כשהן כבר היו במקלחת, אבל מילא- שלי תודה מתוקה ^^.
חוצמזה שהגדוד שהדרכנו ממש התגבש, החניכים נעשו חברים אחד של השני, האחווה של שלי ושלי לא כ"כ אהבו אחת את השנייה במהלך השנה. בשלב מסויים במחנ"ק החניכות שלי ביקשו כל הזמן לשחק איתן ולהעביר איתן פעולותו זה נהדר כי זה מכין לשנה הבאה ולכיתה ז' כשהם יהפכו לגדוד של ממש.
היום ביקור הורים היה אחלה ונהדר ומקסים ומרענן וממלא בגעגועים ובאושר ובמלא רגשות בבת אחת.
הרונדו היה דיי אממ איך נגדיר את זה...? מעפן...
כלומר הוא לא היה גרוע רק שהוא לא היה מדהים, כי לא היה טקס בסוף לא היה למה לחכות, אז כולם עשו מין סיבובון ביער בצעקות ואז נגמר, לא היה שום ריגוש....
נקווה שההנהגה תלמד לשנה הבאה,הרונדו של פעם היה הרבה יותר מוצלח!
טקס חלוקת הפרסים היה הדבר הכי כיף בעולם!
זו הייתה הרגשה של סיפוק, ושל גמול,
זכינו במשהו כמו 7 פרסים,
מקום 1 תורן!!!! ביחד עם תדהר כי הייתה תחרות ממש צמודה,
מה שאני לא מצליחה להבין זה- איך אנחנו זכינו בתורן?! אולי בגלל שהיו בו שלושה מנגנונים, לכו תבינו שופטים.
מקום שני חזות!!! למרות שלדעתי הגיע לנו מקום ראשון.
מקום שני מחסן!!!! למרות שהגיע לנו כמובן מקום ראשון.
מקום שני הדרכת צמי"ד!! שפה אני מורידה את הכובע בפני המדריכים כי ממש הגיע להם!
ועוד שלושה פרסים שהגדודים זכו בהם שזה גם חשוב מאד!
מה שאני באמת לא מצליחה להבין זה לאיפה נעלם לנו חדר האוכל, היה לנו חדר אוכל מדהים! שתי קומות! על הקומה הראשונה תוכננו להיות שישה אנשים בסוף הגדילו את זה לעשרים ושש,
הוא היה מתוכנן וצופי ואפילו מקום שלישי לא לקחנו, הסתקלתי על המקום הראשון שלקח (אפיק) ורציתי לבכות, הוא באמת היה מעפן בצורה נוראית, לא הבנתי מה הלך שם....
אחרי שהחניכים עזבו, מה שהיה דיי מרגש, פנינו לפירוק ביום למחר, היה המון בלאגן בהנהגה , אין לי כח לפרט,
אני אסכם את זה בכך שהגענו בסוף לחוף דור ב-12 בלילה כשהיינו אמורים להיות שם בשמונה שש,
כמו שאמרתי- היה בלאגן.
ביום אחר כך, בחוף דור היה כזה מדהים, התעוררתי בבוקר, ומה שישר ראיתי היה ים כחול וצלול ונקי, וגלים קטנים ושמש של בוקר ושני איים קטנים במים, וחוף נקי נקי וציפורים מצייצות, קיצר התעוררתי לתוך חלום,
זה באמת היה יום נהדר כול אחד היה עם הקצב והזמן שלו כשאין לו חניכים על הראש, ואין משהו לבנות או לפרק אלא רק יום של סטלה,
ישבתי הרבה עם ליאור וחן על שפת הים, לא נכנסתי, פשוט לא התחשק לי נהנתי מהמקום באותו הרגע וזה מה שבאמת היה כיף.
אני חושבת שאלו היו אחד מהרגעים הנדירים האלה שבהם באמת חיים את הרגע =).
ואז חזרתנו הבייתה- =(
הצטערתי שזה נגמר הייתי מוסיפה עוד שלושה ימים בכיף, אבל כל דבר טוב סופו להגמר, לא נורא בשביל זה יש את שנה הבאה ^^
טוב אני אפסיק להלאות אתכם בדיבורים ונעבר לתמונוות!!!!
חח
הנושא שלנו השנה היה פיטר פן- נושא מעולה!
ברוכים הבאים לשבט אילנות! הנה החלק הראשון של השער שלנו (זה תנין של הוק שנשען על השעון שהוא בלע) הפה עולה ויורד
הזנב של התנין שזז ימינה ושמאלה
אתם עוברים במעבר קסום אל ארץ "לעולם לא"
זה המחסן שלנו- אי הגולגולות
וזה התורן שלקח מקום ראשון- זה הביג בן ובתוכו שעון מסתוב. אל השעון מחובר גשר לונדון שמתרומם (מנגנון מס' 1)
כשהגשר נפתח פיטר פן עולה ממנו -שאותו לא רואים בתמונה- ומחזיק שני דגלים של הצופים ודגל ישראל (מנגנון מס' 2) מהגשר יורדת טינקל בל למטה ומפזרת אבקת נצנצים ( מנגנון מס' 3),
עכשיו כשחושבים על זה, זה דיי מרשים =)
חנץ, ליאור, גלי ואני בנינו את מרכזי הפעילות, שהם בעצם הכפר האינדיאני של טייגר-לילי, אז פה יש את האוהל הראשי והכניסה לכפר
זה הכפר עצמו יש עוד שישה אוהלים חוץ מהשניים פה, והטוטם המגניב שלנו!
אל המרכזי פעילות שייכת גם ספינת פיראטים מתנדנדת שלקח לנו מלאא זמן לבנות אותה, (היא באוויר לכל העוורים ביניינו)
תשתמשו בדמיון בשביל לראות פה ספינה, היא קצת נהרסה לנו ^^"
הספינה מזווית קצת יותר מרושלת ^^"
זה חדר האוכל (בחלקו ,לא הצלחתי לתפוס הכל) שהוא ספינת הפיראטים האמיתית. לחדי העין- הנה יואבי ויעלי יורדים מהסיפון- אהוי!
זו הקומה השנייה מפנים חדר האוכל
וזה המקום שבו עמדנו בתור כל יום ויום וחיכינו מורעבים, כמו אריות שלא אכלו שבוע,למרות שהארוחה האחרונה הייתה רק לפני כמה שעות... XD
אה! וזו השכבגייה הנורא מסודרת שלנו XD
השורה למטה: 4. ואם זה לא הולך ואתם לא מצליחים- תקפצו על המזרון ותעשו חיים!
המזרון בתמונה למטה
אי בתולות הים
כל החבורה ^^ הפיטר פן פה למעלה- אצלי בבית! אצלי מואעאעאעאעאעאעה אצליייייייייי!!!!!!!!!!
אממ כן, נרגעתי.
החלק היפה של המבנה האחוותי שלנו והחניכה שלי טלי מציצה ממנו בזמן שחן (החניכה השנייה) מתחבאת XD
טלולה
טלי וחן מנסות לתזמן תמונה
טלי וחן מצליחות סוף סוף לתזמן תמונה!
חן - אשת הקריירה
חנץ מפנה מזמנה היקר ומקדישה לי תמונה D=
ליאור:"תראו, מעבירים את זה כאן וזה הדבר הכי פשוט בעולם, יופי-דופי דופ!"
ליאור: "מה?! תרנגולות לא מטילות ביצים מרובעות?!"
רשג"טל המדהים- שהעביר לנו את השנה הכי בקלות בעולם!
חני מאור וחניכות נטושות ביום ביקור הורים.
איילון- אחד מחניכי לעתיד!!! יאי~!! חח הוא ניסה לחכות כל המחנ"ק איזה שכבגיס"ט שגם שם בוקסר על הראש במקום כובע! חמוד
וכמובן:
לסיכום- היה מדהים!
אוהבת המון
שחר ^^
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
yuki-kun/פיציפלצת