ידיידי היה טיול מאובק ביותר.
תחשבו על טיול ככה ממש יפה בארצנו האהובה אבל בלי אווירה כזאתי של דוד אלמלם.
כלומר מצד אחד זה יעני טיול כזה חפיפניקי אבל לא יותר מדי שהופך אותו לסתם מעפן.
עכשיו תוסיפו לזה אבק. עוד אבק. יותר ממה שאתם מדמיינים. [לחשוב שבלילה הראשון זה עוד הפריע לי...]
וקור מקפיא בלילה ובבוקר. תקבלו משו מגניב.
כמובן שההיילייט היה הסופגניות שהכנו. [ת'ום הוא איש צדיק].
זהו בקיצורפעולה ביום ראשון ב 6. לא תכננתי ממש להצטרף לזה. יעני תיכננתי את הטיול כFILLER לחופש. משו כזה כיפי אבל פתאום באלי לראות תפעולות האלה וכל זה.
נו וול. נקווה לטוב.
עכשיו ביום שלישי חזרנו ולא הרגשתי ממש עייף. אז בניתי ללכת ביום רביעי לת"א. אבל מסתבר שמתי שקמתי יום רביעי כבר היה מאוחר מדי. כלומר עד שהייתי מתארגן וזה הייתי לא לפני 2 בת"א ואז זה כבר בלאי. אז נשארתי בבית. ואחהצ לקחתי את אחי לסרט [כרטיס שני חינם :-] אז אחרי מלא זמן שלא הייתי שם נכנסנו לסימול ונשבע לכם שזה נראה לי כמו המקום הכי המוני ורועש בעולם [מה שיתברר כטעות כאשר הגעתי לדיזינגוףסנטר בעיר הגדולה]. בקיצור קניתי כרטיסים אחרי שלפני מישהו הזמין 13 כרטיסים [סתם הערה לא קשורה, הבלוג שלי הוא אינטראקטיבי, תסמנו את התמונה שהאטבים שם למטה בכחול ואז תקרבו את העיניים למסך ותראו שזה נוצץ]. התפלאתי שנשארו מקומות אבל היה. אז נכנסו, הסרט התחיל קצת אבל לא משהו היסטרי.
הוא נהנה ואחרי זה עוד קניתי לו שוקולד וטרופית וגלידה [שאני בעצם אכלתי אותה] אז הוא נראה לי חושב להכין יום עצרת מיוחד בשבילי.
פות.
אחרי זה הגיע יום חמישי שבו התעוררתי ב9 בידיעה שעוד חצי שעה יש אוטובוס. אז היום גם באו איתי משפחתי לעיר הגדולה ובזמן שהם הסתובבו שם [אפילו קנו לי סווצ'ר] אני חרשתי את כלי זבל. חחח זה כבר היה מצחיק. ניגנתי להם בערך על כל גיטרה בחנות.
היה ממש שכונה שם.
היה רעש מחריד כי מלא אנשים ניגנו. בשלב מסוים חיברתי את הטלקסטר לכל אפקט בחנות ובדקתי אותו. טחנתי להם את הוואהוואה של התצוגה. בקיצור באלאגניזם.
לפחות עכשיו ביתי שקט. [כמה אירוני - בדיוק הטלפון מצלצל, חה! וגם הפלאפון. איזה מסריח זה. שיקברו אמצעי התקשורת].
טוב זה בגלל שההורים שלי יצאו לסופש [יומיים סהכ...]. אני עכשיו שקוע בתוכניות מה לעשות הערב כי לא בא לי לישון לבד בבית [בני סלע....].
טוב אסיים בכך שאשלח לכולכם חוזנגב.
היו שלום.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
