1. אמא מנקה את הבית ואז אני דורכת על שלולית אקונומיקה והגרביים רטובות.

2. לפעמים נתקעת לי שערה בפה והיא בחוש הומור לשחק איתי במחבואים. עד שאני מוצאת אותה, היא כבר הוציאה לי את החשק לאכול.

3. כשאמא מקבלת שיחה לפלאפון, לוקח לה בערך שעה לראות מי זה על הצג, ואז שעה נוספת להבין מי זה על הצג, וכמובן, שעה נוספת לענות.

4. כשהשליח של הפיצה מצלצל בדלת ואז, אני ואחותי תמיד רבות מי תלך לפתוח את הדלת, כי אנחנו מתביישות משום מה.

5. בחורף אני קמה לצחצח שיניים ולשטוף פנים ואין מים חמים, וזה ממש מעצבן להשתמש במים הקרים!

6. נגמרים הדברים הטעימים בבית, ואז אני כל פעם פותחת את המקפיא והמקרר כדי לבדוק אם יש משהו טעים, וכשאני רואה ששום דבר לא השתנה, אני עדיין פותחת את המקרר והמקפיא כדי לחפש משהו טעים.

7. צה"ל שולחים לי כביכול עידכון 'בקיוסק המידע האישי שלי', ואז כולי מתלהבת, אולי זה זימון/גיבוש/משהו מעניין, אני נכנסת לאתר, ואני בכלל לא רואה שינויים.

8. נגמר המרכך בבית ואז אבא מתחכם והוא קונה שבוע אחרי 'שמפו+מרכך', כשבכלל, האפקט של המרכך לא מורגש.

9. מנתקים לי את הטלפון בפנים. אני עלולה להשתגע קשות מזה.

10. אבא אומר לאמא 'אל תבלבלי לי בביצים', ובכלל, את המשפט 'אל תבלבל לי בביצים'. אני שונאת אותו מהסיבה שאני לא מבינה את מהותו. הרי אי אפשר לבלבל ביצים או בביצים, בהתחשב בכך שהם באים ביחד ארוזים בחבילה, באותו הצבע, עם אותו התאריך.

אז תפסיקו לבלבל! זה נשמע יותר טוב. קצת מקוטע, אבל יותר טוב.