"בבקשה, צייר לי כבשה!"

כבר בוקר

האור הבוקע ממסך המחשב מסנוור את עיני, אישוני מצטמצמים עד שכמעט ונעלמים.

עיני הורגלו לחשכה כאשר עפעפי כיסו אותן בעדינות.

לפני מספר שעות הנחתי את גופי במיטתי, כיסיתי אישוני בעפעפי, ניסיתי להרדם.

אך גופי לא נישמע לי-פרץ מחשבות זרם וניטץ על שכלי העייף, שביקש מנוחה בשעת הליל המאוחרת.

ועכשיו כבר בוקר.