סיפורי קומקום

שעוות, סכינים, פינצטות וחוטים!

ובכן, ידידיי, פורים שמח! מוזר לחשוב שהוא כבר הגיע ומצד שני לא להאמין שאנחנו רק בפורים. החג הזה תמיד סימל אצלי באופן מובהק: אמצע השנה זה בדיוק כאן!

ביום שני הייתה המסיבה בבית הספר, בערב. היה נחמד בסך הכל: לא היה קר מדי, אף אחת לא השתפנה עם רעיון ה"נשף" וגם ההצגה הייתה בסדר, אפילו שהחוצפנים העתיקו חלקים מההצגה שלנו. חוסר הביתנים המוחלט גם הוא לא הפריע יותר מדי, הייתי מרוכזת בללכת, לנוכח העובדה שבין כף הרגל שלי לאדמה הפרידו בדיוק 7 סנטימטרים [למרות שלמוכרת בחנות ולרעות היו השגות על כך - גייסתי לעזרתי את ידידי הסרגל והוא חושב כמוני] ועד אז הלכתי עליהם זמן מצטבר של פחות מחצי שעה. תמונות יבואו בהמשך אם אעבוד מספיק קשה כדי להשיג אותן...

אז לסיכום 6 פורימים שעברתי במבואות הנגב... ככה אני מדרגת:

1. פורים אימה [כיתה ז']- פשוט אין דברים כאלה!

2. פורים קרנבל [כיתה ט']

3. פורים אימפריות [כיתה י"א] הבייבי שלנו!

4. פורים המערב הפרוע [כיתה ח']

5. פורים רוקנרול [כיתה י']

6. פורים תנ"ך [כיתה י"ב] כי למרות שהיה נחמד... נחמד זה לא באמת מספיק, הפורימים הקודמים היו יותר נחמדים. נו באמת, מי מכן ממשיכה לדייט שני עם בחור שהוא רק נחמד?

למרות שהירידה באיכות במהלך השנים היא לא תמיד תוצאה של שכבה חלשה או עבודת צוות לא טובה, בכל זאת, התקציב של פורים פעם היה גדול פי שלושה ממה שהוא היום ואיפשרו להם לפעול הרבה יותר בחופשיות. באמת שאין שום סיבה לכל הקיצוצים שהדיקטטור הגדול [המנהל עידו] גוזר בכל שנה ולשלל האיסורים שנוספים כל הזמן. זה אחד האירועים היחידים שבאמת נשארו על רמה במקום הזה, אז למה להרוס סתם? כי יש לך חסכים מהילדות שגורמים לך להיות צמא שליטה ורצון להרגיש שכולנו תלויים בך ובחסדיך?

קייטי התקשרה אליי היום ואמרה לי שעקב היותנו י"בניקים, כלומר עקב כניסתנו הראשונה לעולם המבוגרים ע"י טקס התבגרות פגאני הידוע בכינויו "פורים חברים של קיבוץ דביר", אנחנו צריכים להכין הופעה כלשהי על פי המסורת. הם החליטו על ריקוד וכעת הם רוצים לדעת אם זה בסדר מבחינתי ואם אני רוצה לשתף פעולה.

"בכיף"

"בטוח??"

"כן, למה לא?"

"בטוח בטוח? 100%? את לא תתחרטי פתאום?"

"כן..."

"את יודעת, אנחנו עוד לא בטוחים מה זה יהיה בדיוק, זה יכול להיות ריקוד מצחיק, או זוגות, או קצבי... את בטוחה?"

"נו, כן"

"אז סגור את רוקדת?"

אני באמת תוהה למה היא לא מאמינה לי שאני אצטרף, אולי הם מתכננים סטריפ-דאנס?

בכל אופן, אני הולכת קצת לחרוג מכללי הטקס, כי חלק מהחניכה הוא השקיית הילדים הרכים בגלונים של אלכוהול, מה שלא יילך כל כך אצלי, כי אני לא שותה גם אם משלמים לי. [ולא יעזרו לכם כל ה"נו, אבל לא מרגישים בזה את האלכוהול!", כי אחרי ששתיתם כל כך הרבה וודקה ברור שלא תרגישו את האלכוהול בשום משקה, למעשה, לא בטוח שמה שאתם מציעים לי בכלל מכיל אלכוהול כי מרוב שכרות אתם כבר לא לגמרי בטוחים מה היה כתוב על הבקבוק של זה לפני שמזגתם לי, מי יודע, אולי זה אקונומיקה..]

בכל אופן, פורים חברים זה שם דבר באיזור, אז נראה איך יהיה...

חג שמח =]

מעיין