העדכון יהיה קצר וענייני. גם כי אין לי באמת הרבה מה לספר [בכל זאת 17 שעות מתוך ה-48 האחרונות עברו עליי בעבודה בגן ועוד מספר דומה בשינה, כך שהרבה מקום להרפתקאות לא נשאר] וגם כי עוד מעט אני גם ככה אלך לאכול ארוחת ערב ואני שונאת שיש הפסקה ארוכה במהלך כתיבת פוסט, אני שוכחת את הפואנטה של מה שרציתי להגיד.
אז ככה:
- אובמה ניצח, הידד! עכשיו רק נשאר לו לממש את הציפיות שלי ממנו והוא יזכה ל...ל...לינקוקקקקק!!!!11@!#@!.
- קיבלתי מנילה, מילאתי ושלחתי. אין מה להתמהמה, אני די בטוחה שאני אקבל את מה שאני רוצה לכן זה לא נוראי אם העדיפות הרביעית שלי היא הדרכה בבסיס טירונים ולא הדרכה במסגרת חיל החינוך והנוער. לעומת זאת החוברת הקטנה שמפרטת על כל התפקידים בצה"ל מתגלה כמשעשעת למדי: חהחהחהחה! יש מישהי בצה"ל שהתפקיד שלה הוא צפרית! חהחהחהחה!. היא גם עמוסה בפוליטקלי קורקט, כל התפקידים הגרועים מתוארים ככה שאי אפשר באמת להבין מה עושים בהם, כך למשל ב"חיילת באגף תיאום וביצוע" או משהו כזה בעיקר כתוב כמה שזה מעניין ונעשה לצד אמצעים טכנולוגיים [יה רייט, מחשב שיודע גם להדלק וגם להכבות]. בתכלס זה לעשות כל היום טלפונים ומיילים.
- יוני רכטר הלחין את "דמעות של מלאכים" פאקינג בגיל 16! אני מתחילה לחשוב שאני מפגרת בקצב...
- קיבלתי לו"ז חזרות לקראת המופע עם הסינפונייטה [לאלו מביניכם שאינם מעודכנים, אני הולכת לשיר שיר או שניים עם הסינפונייטה של באר שבע במשכן החדש לאמנויות הבמה. הכרטיסים בתשלום, אלא אם כן תהיו ממש חמודים אליי...]. אני הולכת להפסיד לימודים בשביל...לשיר! וויפי!
- ואם כבר במוזיקה ובשירה עסקינן, מדור ההפקות של הלהקות הצבאיות מאוד מאותגר טלפונית. בחוברת שקיבלתי עם המנילה כתוב טלפון לשאלות והרשמות. הבחור שענה לי אמנם היה מאוד נחמד, אבל לא הייתה לו תשובה לשאלה שלי, הוא נתן לי טלפון אחר במקום ואמר שאם אני רוצה להרשם- זה משם. לא התייאשתי, התקשרתי ו-3 פעמים לא ענו לי. תודה באמת.
טוב, זה יצא יותר ארוך ממה שחשבתי. אבל מה אכפת לכם, אתם יצאתם מורווחים! [פחח.]
ביי, שימפנזים.