"מה אתה עושה פה ?! " היא אמרה בהלם אחרי שהוא גרר אותה למקום שאף אחד יראה
" חשבתי שאת יודעת שאני בא.. כ"כ התגעגעתי אלייך " הוא אמר ניגש אליה מלטף לה את ראשה
"לא.. אף אחד לא אמר לי !" החזירה לו מנסה כמה שיותר להתרחק ממנו.
"את לא מתארת לעצמך כמה שהתגעגעתי אלייך.. חשבתי שאני כבר לא יראה אותך! " אומר לה מקרב אותה אליה ומחבק אותה כמה שיותר חזק ,פוחד שהיא תברח לו.
"מה אתה רוצה ממני? " היא שאלה אותו מתחילה להתעצבן מרחיקה אותו ממנה
"אחרי הכול אתה זה שבגדתה בי.. אתה הוא זה שאמר שהכי טוב לנו שנתרחק אחד מהשני! עכשיו נזכרתה בי?!"
שאלה אותו מתחילה להרגיש את הדמעות עולות בעינייה
"ולריה.. אני אוהב אותך! והייתי טיפש בקשר להחלטה שלקחתי.. אני מתגעגע אלייך! אני לא רוצה לחיות בלעדייך" הוא אומר לה מנסה להתקרב אליה
"אתה לא חושב שמאוחר עכשיו?! כי אני כן! על תדבר אלי , על תפנה אליי בכלל!" צועקת עליו
"תאמין לי שעל טעויות משלמים " אומרת את המילה האחרונה והולכת משם .. משאירה את הדבר שאי פעם היה לה הכי חשוב.
למה אני לא יכולה לשכוח אותך?!
למה כל פעם שאני מנסה אני פשוט לא מצליחה..
חשבתי שעם אני יתרחק ממך זה יעזור לי במשהו אבל זה עושה את זה יותר קשה!
אני לא מבינה למה בכלל התחלתי עם זה.
אני גם לא רוצה לחיות.. לפחות לא בלעדייך!
