אולי אני אוהבת קצת יותר מדי

אז היום אני מרגישה יותר טוב :] בזכות זה שאני ורותם הלכנו אתמול בערב לאכול גלידה והיה טעים (טעמים: עוגיות אוריאו (כן, אני יודעת, המצאה גאונית!) ופיסטוק). ואז הסתובבנו בדיזינגוף ורצינו להיכנס לסנטר אבל לא נתנו לנו :( אז סתם הלכנו על קינג ג'ורג' והיה ממש כיף! ואז בדרך חזרה איזה 3 בנות התחילו לומר לי "נעה?! נעה!! אני לא מאמינה! כמה זמן לא ראינו אותך!! את עדיין חברה של זיו? (אין לי שמץ מי זה זיו.. :S) נו, איך את לא זוכרת אותנו?! נווו, נעה!!" אז אני ורותם ברחנו משם.. זה היה מוזר אבל מצחיק.. ואז היינו בגינה מול הבית שלי ושיחקנו בקרוסלה כמו שתי מפגרות.. אבל היה שווה ביותר! :)

אז כדיי לעשות את הבלוג שלי טיפ-טיפונת יותר מעניין אני מוסיפה רשימה של קישורים לבלוגים של חברות וילדים מהכתה שלי! בעצם, אני לא יודעת אם זה יוסיף משו לבלוג שלי אבל.. לא נורא.. D:

סופסוף היה לי מספיק כוח לצלם קצת תמונות אז הנה משו שאני מקווה שלפחות קצת יעביר לכם את השיעמום:

זה מאוורר. הוא מאוורר את החדר. מאוורר.

הנעל הפומאית שלי! אוי, אני כל כך אוהבת את הנעליי פומה (פרסומת סמויה!! פרסומת סמויה!!) שלי.. D:

הנה הדובי שלי. סבא שלי הביא לנו אותו מהולנד.. ><

ולסיום, הוכחה חיה לכך שהחורף התחיל!! YAY!!! אל תתיחסו לבניין הזהמצד ימין שנראה כאילו הוא מתפורר. תתיחסו רק לעובדה שהחורף הגיע!!!

היה נחמד לשוחח איתכם,

אתם בטח שואלים את עצמכם "המ.. למה שילדה כזאת מופלאה, יפהפיה, כשרונית ומוצלחת תהיה כל כך כצובה?".. אתם לא שואלים את עצמכם? חבל. אני לא יודעת אם שמתם לב אבל מאז שעברנו לכתה ז' מלא דברים השתנו.. חברויות, חבורות, לימודים, ז'6.. וזה ממש מוזר.. לפחות בשבילי.. כאילו כולם נהיו אנשים אחרים.. ואני לא רוצה לזבל לכם בשכל כמו כמעט כל בלוג אחר אבל.. ככה זה! אני מלא פעמים מוצאת את עצמי בוכה בבצפר מול כל הבנות בכתה והן מתלחששות וכל הזמן שואלות "מה קרה לה? מה קרה לה?" אז הנה התשובה:

כתה ז' זה זין!!!!!!!

זהו.. הוצאתי את זה! כולם משתנים במעבר לחטיבה.. במיוחד החברות הכי קרובות.. וזה לא נעים במיוחד.. הן מוצאות להן חברות אחרות וכבר לא כל כך איכפת להן ממה שקורה איתך.. אני לא מאחלת את זה לאף אחד..

מקווה שלא פגעתי באף אחד,

יום מחורבן! יום מחורבן מאוד! גם לכם קורה לפעמים שיש לכם יום ששום דבר לא בסדר, כולם בכוונה מעצבנים אותך (או לפחות ככה נראה לך..), נראה לך שכולם מסתכלים עליך ובוחנים אותך, נראה לך שאת/ה נראה/ת רע, וכולם שמחים חוץ ממך? אז היום היה לי יום כזה. ומה הקטע? בזמן האחרון יש לי הרבה כאלה..

היום התחיל בשיעור מחשבים משעמם.. המשיך בשיעור ספורט מפורר עצמות, המשיך עוד בשיעור מדעים משעמם עוד יותר עם הבנים הכי מעצבנים בהיסטוריה, המשיך עוד פעם בנסיעה מעייפת באופניים, שוב המשיך (והפעם משו טוב) ובארוחת צהריים טעימה, ולבסוף שיעור קלרינט שממש לא היה לי כוח למורה המעצבן שלי.. :(

בקיצור - יום ממש מושלם...

ואפילו אין לי כוח לצלם... :(

אז עכשיו בזמן שאני כותבת לכם אני כמעט נרדמת (השעה 21:30) אבל אני מתאמצת להמשיך לכתוב! מגיעות לי מחיאות כפיים *כף כף כף כף כף כף כף כף כף כף כף כף!!*

לשושה: אם את קוראת את זה אני מצטערת שהעלבתי אותך היום אחרי בצפר.. פשוט היתי במצברוח ממש רע.. סורי..

אוף! החיים מסריחים! כמו שירותים! של גברים! שמשתינים! ומחרבנים! ומעצבנים! ואני לא מוצאת עוד חרוזים! ובקיצור החיים מסריחים! D:

אז בגלל שאני כל כך עייפה והדג שלי שוחה פה לידי וליד המחשב באקווריום שלו ועושה לי ליד האוזן *פק פק פק* אני אנסה לתרגם את מה שהוא אומר לעברית. היר ווי גו:

אז דגי, ספר לנו, איך זה להיות דג?

דגי: פק פק פק.. *תוך כדיי שאח שלי מאכיל אותו.. :S*

דגי, מה אתה עושה עכשיו?

דגי: פק פק פק.. מחרבן

מחרבן? לא ידעתי שדגים יכולים לחרבן..

דגי: תתפלאי, אבל גם לנו יש צרכים בסיסיים! פק פק

טוב.. סליחה..

דגי: טוב, תסלחו לי עכשיו אבל יש איזו דגה חמודה שמחכה לי מעבר לעציץ שעשוי מפלסטיק.. פק פק

תודה על הראיון!

דגי: פק פק פק

אז אחרי שהצגתי בפניכם הוכחה חיה לכמה אני משועממת ומסטולה, תסלחו לי עכשיו, אבל אני הולכת לראות סיינפלד.

בתודה, צוות ההנהלה והעובדים (ואני יודעת שאני אומרת את זה הרבה!)

נ.ב: אתם בטח שואלים את עצמכם מה זה אומר vicycle. אז הנה התשובה: נכון יש את השיר bicycle? והשם משפחה שלי זה וייס אז השילוב בין שתי המילים האלה יוצר את המילה vicycle. נכון שזה גאוני?! לא אני המצאתי.. ><