אולי אני אוהבת קצת יותר מדי

אז מכיוון שהבלוג של נעה נראה לי קצת עזוב, והיא ביקשה כ"כ יפה:

חשבתי שלאור העובדה שאני כזאתי מותק (אה הא P: ), וזה מעבר לבלתי אפשרי לעמוד בקסמיה של נעה,- אני אכתוב לה פוסט.

אז רוצים לשמוע בדיחה גאונית?! *לא, לא! בבקשה לא!*

נו, טוב P:

"ילד אחד הרים רגל. התלהב, הרים את השניה- ונפל!" - חה, חה, חה.

אז נעה, לפני שאני אבריח את הקוראים הבודדים שנשארו אחרי פוסט הגאונות הנ"ל,

אני אברך אותך בברכת ליל"ט, ושמרי עצמך מיתושי ענק. (כי אנחנו לא רוצים שחלילה יקרה לך משהו וכתיבת הבלוג תעבור אליי, כן?)

אז המשך יום/לילה נעים יקירי,

מורפיקס.