הייתי נותנת הכל בשביל שהמשפט הזה יהיה נכון לגבי כרגע.
אני מבולבלת בכלכך הרבה מובנים ונושאים שונים.
וכשאמרת שהחיים שלי ורודים רציתי להסביר לך שזה לגמרי לא נכון, אבל בסופו של דבר שתקתי.
אני מתהלכת חצי מתה, אין לי חשק להמשיך עם זה, אבל מהצד השני אין לי אומץ להפסיק עם זה. בסופו של דבר אני תוהה אם זה באמת שווה להפסיק את זה עכשיו.
ובכלל, למה אני חושבת את אותן מחשבות של הבת 14 הזאת שוב? חשבתי שזאת כבר לא אני, חשבתי שאני אחרת.
ולפעמים נדמה שאני אפילו לא יודעת כבר מי אני עכשיו, אני יודעת שהשתנתי.