לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

פילוסופיה בגרוש.


כינוי:  שפריץ

מין: נקבה

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2010

זה פשוט קשה


פשוט קשה..לנסות לסיים קשר אחרי שנה וחצי.
פשוט כואב,פשוט מעיק
זה עובר לי בכל העצמות ומשתק אותי
גורם לי להרגיש את השלד שלי ,את השומן הנלווה לו
המועקה הזאת,שלא משתחררת
געגוע או הבנה שדיי.אני חושבת שאני בחיים לא אבין.

אני כן מבינה שכרגע לא טוב לי,לא עושה עם זה כלום כי אולי בעתיד יהיה;
"כי כולם עוברים את זה"
"ככה זה"
"מתרגלים"
"אבל הכי חשוב שתזכרי שאני אוהב אותך..."

וכמה עוד אפשר?כמה אני עוד יכולה לשאת?לוותר?להתמוטת מזה?
למה זה תמיד נדמה שכולם מסביב פורחים ורק אתה נופל
למה זה מרגיש לי פתאום חזק מהרגיל,אחרי שקצת שכחתי,שקצת נותקתי,שקצת נשמתי

עד מתי?
נכתב על ידי שפריץ , 6/1/2010 21:35  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט


הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מתוסבכים , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשפריץ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שפריץ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)