היה לי את הר"ה השנה הכי דפוק בעולם, עשיתי חג בדלתון, עזבו שהמקום מסריח מפרות ומתרנגולים ושאין לי שם חברות וכו'..
לא החלפתי מילה עם משה במשך ארבעה ימים O_ם
זה היה חג ארוך וקשה.
כל שניה חשבתי על כמה שאני רוצה להיות בצפת ולהיות איתו =[
מזל שלקחתי איתי את רובי.. (לא לרדת עליי P: )
בכל מקרה, היה לי חרא של חג..
ומוצאי החג היה עוד יותר מגעיל..
אמנם ראיתי את משה אבל זה היה לזמן קצר, שהגעתי הביתה והייתי על המחשב ודיברתי עם נוי ועם דורית ועם עוד כמה אנשים בכלל הרגשתי זוועת עולם..
עמד לי גוש בגרון והייתי מתה לבכות, אז הלכתי לחדר שמתי מוזיקה, בכיתי עד שנרדמתי.
היום בניגוד לאתמול היה לי יום מושלם שכולו מורכב מ "משה" D:
בסביבות שמונה וחצי קמתי, אירגנתי את הבית, התלבשתי התארגנתי והלכתי לראות את המושלם שלי, אמרתי לאמא שלי שאני הולכת לעשות ביביסיטר..
היה לי קשה להפרד.. אז שלחתי לאמא שלי הודעה שאני אצל חברה.. (הכסף שהבאתי לכיסוי השקר הקודם לא הספיק לי ליותר מדי זמן P: ) והייתי איתו עד השעה שש ורבע, סיום הצום.
היה לי את אחד הימים היותר מושלמים שהיו לי..
אלא אם כן מחשיבים את היום כיף שלי ושל משה בנהריה^^
חח אני קוראת את הפוסט הזה שוב ואני נשמעת כמו ילדה קטנה ומאוהבת^^
טוב, ילדה קטנה אני לא.
מאוהבת אני כן..
אפילו מעבר לגבול המותר^^
חח אז מה מטרת הפוסט הזה?
להגיד שאני מאוהבת בן-אדם הכי מדהים שיצא לי להכיר!
ושאיכשהו עזר לי לצאת מהבאסה שהייתי נמצאת בה..
מחר חוזרים ללימודים.. לא התגעגעתי בכלל..
לא נורא יש גשר מכיפור עד סוכות =)
טוב אני עפתי לישון נראלי (או שאני אמשיך לדבר עם משה במסן^^ )
משה, כל שניה מהשנה וחצי שאנחנו ביחד היא השניה המאושרת ביותר בחיי!!
אני אוהבת אותך מלא..!
תודה על הכל.