היה לי יום ממש ממש נחמד..
כל היום הייתי עם טוסט והיה נחמד, עלינו לעיר בערך בעשר וחצי עם אמא שלי, חיפשנו בגדים לבר מצווה של פיני (זה מתקרב מהר מדי ואין לי בגדים :'( ) לא מצאנו לי בגדים, קנינו בסוף דברים לבצפר וזהו..
חזרנו הביתה בסביבות אחד, עד השעה חמש בערך אני ודורית (טוסט..) התפוצצנו מצחוק, היינו על המחשב, דיברנו ואני סידרתי את הבית שלי.. קיפלתי טונות של בגדים O_ם
בכל מקרה, נעסנו לראש פינה והייתי בטוחה שאני אמצא בגדים..
אבל בכל זאת הנמכתי ציפיות "בתיה.. את יודעת שלא תקני כלום,. אז אל תתבאסי אם תחזרי בלי כלום"
נכנסנו לפוקס ראינו ז'קט ממש יפה וחגיגי, מדדתי אותו וזה היה נראה עליי מחריד!
הקטע היותר מבאס הוא שעל אחותי הוא היה יפה והיא קנתה אותו לעצמה =/
הלכנו לרנואר, מדדתי שמלה ממש יפה, 38 היה גדול עליי ו-36 היה קטן עלי, אז חיפשתי משו אחר והכל היה במידות גדולות או קטנות.. התבאסתי קשות =/
בעקרון, אני לא אתבאס אם לא קניתי כלום.. אני אתבאס אם מדדתי משו ולא קניתי כלום =[
קיצר אני מבואסת כרגע..
נמאס לי מהסגנון שלי (אין לי אחד כזה בכלל.. אני סתם אומרת) אני לא מוצאת פשוט כלוווווווום!
בעע
בעביי..
אני מקווה שלפחות אני אראה את משה.. X:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
מרשמי^^