לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

Pretty Green Eyes


"השביל הזה שלך ולעולם תלך בו..."

כינוי:  Lupeta

בת: 35





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

עכשיו-זה הזמן לרוקן את המחשבות


שקט בבית.

שומעים רק את תקתוק האצבעות שלי על המקלדת, ואת המוסיקה הבוקעת מהטלוויזיה.

אחותי בסמינר צופים, ההורים ישנים.

יש לי כל כך הרבה דברים על הראש, שאני לא יודעת מאיפה להתחיל.

נכנסתי לכל הבלוגים של חברים שלי.

קראתי והגבתי על כל מה שהפסדתי במשך שבוע ויותר.

אני מבינה את החומר במתמטיקה. הללויה. וסיימתי את השיעורים.

כואבת לי הבטן. לא אכלתי ארוחת ערב...

הלכתי היום לקולנוע. היה נחמד. ביליתי עם חברות.

אני לא מרגישה עייפה. מוזר.

קר לי. גופייה ושמיכת פליז זה לא מחמם.

אני עצבנית פחד... לא יודעת למה. או שבעצם כן?

בכל מקרה, דיברתי עם אנשים במסנג'ר.

עם אחת בשם דניאל שהכרתי דרך הבלוג האישי שלי.

ועם אחד בשם יהל. נו, ההוא מהכיתה שלי =)   היה דווקא נחמד. קבענו שאולי פעם אחת הוא יבוא אליי לראות סרט או משהו.

אני רוצה להיפגש עם יעל.

לא נפגשתי איתה כמעט חודש. מתגעגעת. למרות שרואה אותה כל יום.

 

היום בבית הספר היה בוקר שירה.

המשורר שהרצה לנו, הציעה שנסגור כל יום בשבע דקות כתיבה.

לכתוב כל מה שיש לנו בראש.

וזה מה שעשיתי.

לילה טוב.

 

נכתב על ידי Lupeta , 7/1/2006 03:02   בקטגוריות תהיות  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שמתי לב...


שמתי לב שאני לא כותבת בבלוג הזה.

אני רק עונה פה על השאלונים השבועיים.

אולי בגלל שאני כותבת בבלוג הרגיל שלי?

או אולי בגלל שאין לי צורך בבלוג הזה יותר?

אני צריכה לחשוב על זה.

נכתב על ידי Lupeta , 5/10/2005 10:39   בקטגוריות תהיות  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ידידות שנגמרה


איך אני אמורה להגיד שהיה לי היום במוזיאון?

התערוכה של ניר הוד הייתה מדהימה. הכי אהבתי את הציור "סטפאני"....ציור של אישה עם עיניים ירוקות והיא נראית כל כך אמיתית.   אבל בתערוכה על חייריה הגיע ה"משבר".

יהל אמר שאני מתנהגת כמו מורן. זה לא משבר. אבל הוא לא התכוון לטוב.

ואני גם ככה הרגשתי לא טוב והייתי עייפה שפשוט התחלתי לבכות.

ויעל דאגה לי ודיברה איתי. סופסוף הרגשתי שאני יכולה לספר לה הכל. כמעט.

לא סיפרתי הכל כי לא יכולתי. לא הייתה הזדמנות.

אבל לפחות היא די מבינה אותי. וזה משהו שחיכיתי שיקרה כמה חודשים. ליתר דיוק חצי שנה. ספרתי היום.

ואח"כ הייתה המגמה החראית הזאת. נפגעתי מיהל. הוא מדבר שטויות, אבל שטויות פוגעות.

ובדרך הביתה דיברנו עלינו. על זה שאנחנו רבים כל הזמן. לשנינו נמאס, אבל אני מרגישה שרק לי זה אכפת אז שאלתי אותו על זה. הוא אמר שגם לו זה אכפת. מה אכפת? זה ששאנחנו כל הזמן רבים כמו ילדים קטנים.

גם אמרתי לו שאני רוצה שנחזור להיות כמו פעם ידידים טובים. כי אני מרגישה שהתרחקנו.

אמרתי לו שכמו שהוא היה בארה"ב....התכתבנו באימייל...ואמרתי לו שהוא הידיד הכי טוב שלי. היה בכל מקרה.

וחבל לי על שהיה. כי באמת שהידידות ביננו הייתה לי חשובה. למה הייתה? עדיין.

אבל כנראה שכל אחד מאיתנו מרגיש משהו אחר לגבי זה. כי שכבר התחלנו להיות רציניים הוא עיצבן אותי.

והלכתי.

ועכשיו אני הולכת גם....ביי.

נכתב על ידי Lupeta , 1/6/2005 16:15   בקטגוריות תהיות  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
1,917
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , מגיל 14 עד 18 , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לLupeta אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Lupeta ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)