שקט בבית.
שומעים רק את תקתוק האצבעות שלי על המקלדת, ואת המוסיקה הבוקעת מהטלוויזיה.
אחותי בסמינר צופים, ההורים ישנים.
יש לי כל כך הרבה דברים על הראש, שאני לא יודעת מאיפה להתחיל.
נכנסתי לכל הבלוגים של חברים שלי.
קראתי והגבתי על כל מה שהפסדתי במשך שבוע ויותר.
אני מבינה את החומר במתמטיקה. הללויה. וסיימתי את השיעורים.
כואבת לי הבטן. לא אכלתי ארוחת ערב...
הלכתי היום לקולנוע. היה נחמד. ביליתי עם חברות.
אני לא מרגישה עייפה. מוזר.
קר לי. גופייה ושמיכת פליז זה לא מחמם.
אני עצבנית פחד... לא יודעת למה. או שבעצם כן?
בכל מקרה, דיברתי עם אנשים במסנג'ר.
עם אחת בשם דניאל שהכרתי דרך הבלוג האישי שלי.
ועם אחד בשם יהל. נו, ההוא מהכיתה שלי =) היה דווקא נחמד. קבענו שאולי פעם אחת הוא יבוא אליי לראות סרט או משהו.
אני רוצה להיפגש עם יעל.
לא נפגשתי איתה כמעט חודש. מתגעגעת. למרות שרואה אותה כל יום.
היום בבית הספר היה בוקר שירה.
המשורר שהרצה לנו, הציעה שנסגור כל יום בשבע דקות כתיבה.
לכתוב כל מה שיש לנו בראש.
וזה מה שעשיתי.
לילה טוב.