עוד לא התחלתי שנה,

וכבר התחלתי ברע.

מערכת דפוקה.

אני באמת לא מבינה למה מורה יכולה לרדת עליי באמצע שיעור ואני לא יכולה לענות לה בלי להקרא חוצפנית.

למה מורה יכולה לשחחר אותי להפסקה ברבע שעה איחור ואני לא יכולה לאחר חזרה מההפסקה.

אני באמת לא מבינה למה תמיד הכל נופל עליי.

רק ככה שאני יושבת שנייה ומדברת אל עצמי.

אני מבינה שהכל מאוד רחוק מלהיות טוב.

אבל כאלו הם החיים מעבירים מחליקים ככלום לא היה.

כי הרי לא באמת חשוב מה קרה ומה היה.

וההדחקה הזאת כל כך חזקה שאפילו אתה כבר לא יודע מה לא בסדר.

אבל פשוט יש את הענן הענק הזה מעליך שמראה לך שמשהו לא נכון קורה.

אז ככה זה שהבועה באמת באמת מתפוצצת? או שהיא עדיין לא נהרסה לגמרי?.

If you love me
Won't you let me know? z