כלומר, אתה יודע ושומר בסוד. 

זו המהות, תורה שאין בה קושי, שאין בה מכשול.

יודע; יום, יומיים, שנים שזה נשאר איתך, ואתה חותם שפתיך, מתוך הבנה.

ואולי זה אירוני, דווקא פה, בשלב הזה של החיים.

לשמוע מישהו אומר דבר מה מוכר שאין ביכולתך להגיב עליו. רק להמתיק שפתיך ולהשתדל שלא לחייך.

שלא יידעו שאתה יודע, שאתה מבין, שידעת עוד קודם. 

זה העניין עם סודות.

תורה שמוכרת לי עד כלות. אין בה קושי, אין מכשול, רק להשאיר שפתיי חתומות.

ולא לחייך, זה כל העניין -

שלא יידעו שכבר ידעתי.

ידעתי.