סופסוף עשינו מורל כמו שצריך,

סופסוף ראיתי אותו עם עניבה חדשה,

סופסוף ראיתי אותו מקרוב [מאוד] אחרי הרבה מאוד זמן,

סופסוף ראיתי את [רוב] הגדוד המושלם שלי

סופסוף!

עריכה:

**כי למטה אף אחד לא יראה! ^^**

מישו חיפש בגוגל 'סיפורים הזויים' והגיע אליי.

נו, אין פלא אחרי מה שקרה ביום ראשון!

הלכנו היום לבקר בשבט.

זה לא שאנחנו שמיניסטים או משו אבל בפעולה שלנו רק ב-17.9 והיום היה היום פעילות הראשון של השבט.

דווקא הייתי צריכה מאוד את הביקור הזה.

בהתחלה טיילנו בין כל החניכים החדשים ודיברנו בינינו לבין עצמנו ובסוף הלכנו למסדר.

עמדנו בין ח' לשכב"ג. |פרצוףגאה|

חשתי [לאללה] מדריכה.

חילקתי דפים, ספרתי את כולם וכמעט העברתי מסדר! P:

היה כיף! 8)

והיום זה בדיוק חודשיים שלא עשינו מורל.

באמת שהייתי צריכה את זה.  

הגעתי לשם.

לא ידעתי אם הוא באמת יגיע.

היו לי ספקות אם הוא יבוא.

אנשים גרמו לי לפקפק בזה.

בסוף הגעתי, לא במחשבה של לראות אותו.

לראות אותו אחרי חודשיים [ו-3 ימים] שלמים!

אז הגעתי, עברו כמה דק' ועוד לא ראיתי אותו.

אז הוא קרא 'מעוז!' משומה שמעתי לירון,

אני לא יודעת למה.

אבל הסתכלתי אחורה והוא היה שם.

במלוא יופיו והדרו. כל כולו.

הסתכלתי עליו, והוא עליי והורדתי מבט.

ככה גם מאוחר יותר,

הוא היה ב'צוללת' ואני ליד.

ראיתי אותו.

-

חשבתי שהעובדה שאם בכלל אני אראה אותו

לא תגרום לי לפקפק בעובדה השניה.

אבל זה כן גרם לערעור.

עכשיו אני לא יודעת מה לחשוב.

ומי יודע מתי אני אראה אותו שוב?!

אלה לא חשדות ולא כלום.

היא עוקבת אחריי.

אין לי מושג מה היא רצתה ממני.

לדבר, לצעוק, להרביץ, להרוג.

אין לי מושג!

אבל היא רוצה אותי,

היא רודפת אחרי!

O_O

אני צריכה להתחיל להתרגל ללכת מהבית לשבט ובחזרה!

[זה 1.3 ק"מ! זה לא צחוק! :]

חולההההההההההה על גדוד רעם! [הגזמתי עם הה'. מה?],

רונלירונה! ;)